מגלה בלוגים – הבלוג של נטע שוחט – בלוג אישי נשי

צילום: זוהר סיארה

בלוגים, בלוגריות ולב השרון

מילים יש כוח. כוח לגעת, לספר, ללמד, לשתף ידע ומידע, לעורר מחשבה והשראה. אחרי תקופה ארוכה שהבלוג הזה שלי שתק והבלוג השני ש'גר' באתר "סלונה" נסגר, חזרתי לכתוב.
כי התחילו ימי קורונה, כי היה לי חסר המגע דרך המילים עם השכנות והעסקים המקומיים, כי זו הדרך שלי לתמוך בהם בימי הקורונה המוזרים האלה.
חיפשתי להכיר כותבות בלוגים נוספות, פרסמתי שאלה בקהילת השוות של לב השרון וגיליתי שיש כמה חברות קבוצה שכותבות בלוג. קריאה בתגובות הוליד את הרעיון של סדרת כתבות שאוספת במקום אחד כותבות בלוגים בתחומים שונים, שנותנות מידע והצצה לעולמות מגוונים. וכולן שכנות בלב השרון.

נטע שוחט – בלוג אישי נשי

הבלוג שלי הוא

הצצה לעשיה שלי בקליניקה. לאתגרי ופלאי הגוף הנשי בשלבים השונים של החיים.
לחוויות של הריון, לידה ומה שסביבם, גם הרבה אחרי שהתרחשו…

הבלוג שלי מבטא

הסתכלות רחבה על האישה שמגיעה לקליניקה – על החלק הפיזי (הסיבה שמביאה אישה לקליניקה) ועל החלק הרגשי שהרבה פעמים שזור בה.
יש בו מידע בנושאים שקשורים לטיפול ושיקום רצפת האגן הנשית, ליקויים שמטרידים נשים (כמו בריחת שתן, תכיפות במתן שתן, תחושות אי נוחות כאלה ואחרות, כאב ביחסי מין ועוד), הכנה לקראת לידה, התאוששות אחרי לידה, כאבי הגוף בהריון, פעילות גופנית ועוד.
יש בו פוסטים שנותנים הצצה אל המתרחש בתוך המפגשים עם נשים בקליניקה – סיפורי מקרה, חוויות, נקודות של שינוי, ועוד.
יש בו פוסטים שנוגעים בכאב ובאכזבה שלפעמים כרוכים במסעות ההריון והלידה, חלקם מהחוויות האישיות שלי של פגות ואובדן.
יש בו פוסטים אישיים עלי, כאישה וכאמא, על ההנאות והאתגרים שבדרך.

האם יש קשר בין הבלוג והעיסוק המקצועי שלי?

בהחלט, יש קשר הדוק.
אני פיזיותרפיסטית, פוגשת בקליניקה נשים שמגיעות לתהליך של שיקום רצפת האגן, נשים שמגיעות על מנת לטפל בכאבי הגוף בהריון ולאחר הלידה (כאבי אגן, כאבי גב ועוד), נשים שמחפשות את הדרך אל הגוף החדש-ישן שלהן אחרי לידה, ועוד.
מאז ומתמיד גיליתי סקרנות לפן הרגשי שבטיפול הפיזיותרפי – איך אפשר לטפל רק בגב או רק באגן או רק ברצפת האגן? הרי הם רק חלק ממכלול שלם של מה שהביא את האישה למצב שבו היא מגיעה לטיפול ומה שהאישה הזו מביאה איתה כחוויות חיים, רגישויות, חוזקות… לפני כמה שנים למדתי תקשורת בשדה הלידה בגישת BOT והלימודים האלה הרחיבו עבורי את היכולת להתייחס, היכן שמתבקש, גם לפן הרגשי. כשמדובר בחוויות אינטימיות כמו לידה, יחסי מין וכדומה – החלק הזה כמעט תמיד נוכח במידה מסויימת.
לימודי ה-BOT הובילו אותי להשתתף במיזם Women Friendly, מיזם שעוסק בקשר שנוצר בין אישה לבין נותני השירות הרפואי שהיא פוגשת, ולהיפך. לרוב מדובר בנשים שנושאות איתן רקע רגשי מורכב (טראומה מינית או אחרת, אובדן, ועוד) וצריכות לעבור תהליכים רפואיים שקשורים בפריון, לידה, או סתם – בדיקת רופא נשים. ביחד אנחנו עוברות תהליך שיאפשר לאישה בסופו של דבר לקיים את הבדיקה / טיפול שאותו היא עתידה לעבור.
הנושאים האלה והאדוות שהם יוצרים מגיעים אל הבלוג בדרך כזו או אחרת.

איך הגעתי לכתוב בלוג?

לפני שנתיים ילדתי את בתי השניה בלידה מוקדמת. כעבור 5 ימים היא נפטרה מסיבוכי פגות.
מצד אחד הרגשתי שזו חוויה כל כך משפחתית ואינטימית שאף אחד לא באמת יכול להיות לה שותף או להבין אותה (אלא אם עבר משהו דומה) ומצד שני רציתי לצעוק לעולם שהיא היתה קיימת, שהיא נולדה, שהיה לה שם ושהיא היתה לנו בת ואחות.
המילים נבעו מעצמן. קצת קיוויתי שיום אחד תקרא אותן מישהי אחרת ותשאב מהן משהו – נחמה, הכרה, הזדהות, אני לא בטוחה מה בדיוק. בכל מקרה – הייתי זקוקה לתיעוד.
באותה תקופה גם עמדתי לפני פרוייקט הקמת אתר לעסק שלי, פרוייקט שנדחה הרבה זמן מכל מיני סיבות. הרצון / צורך לכתוב ולתעד הפך לתהליך כתיבה של הבלוג, ומאחר וכבר היה לי בלוג בראש – הגיוני היה שהפלטפורמה שתחזיק אותו תהיה האתר. אחרי הכל – זה היה די הגיוני להניח שם את מה שיש לי להגיד על התקופה הזו של הריון, לידה ואחרי לידה ועל ההשלכות שלה שנים קדימה – בגוף ובנפש: פרישה של כל המנעד שבין החלקים המרגשים, העוצמתיים והמדהימים שבתקופה הזו לבין תהומות הצער, הקושי והיאוש שלפעמים מגיעים כחלק ממנה.

אני כותבת בבלוג בתדירות…

לא קבועה. הייתי רוצה לכתוב בתדירות של אחת לחודש, לא תמיד זה קורה.

היתרונות שאני מוצאת בכתיבת בלוג

הבלוג, כך אני מקווה, מתאר בצורה נגישה את תהליך הטיפול וחושף משהו מה׳מסתורין׳ שלו. הבלוג הוא גם פלטפורמה שבה אני יכולה להביא את עצמי לקהל שלי, שיכירו אותי ואת הגישה שלי לטיפול, וכך להביא אלי את הנשים שמבקשות עבור עצמן את מה שאני יודעת לתת. בנוסף, הבלוג הוא מקום לרכז מענה לשאלות שעולות בקליניקה, בקבוצות בפייסבוק ועוד. בעצם הבלוג הוא ה׳בית׳ שלי להניח בו את ה׳אני מאמין׳ שלי לגבי הטיפול הפיזיותרפי בנשים ולהביע את עצמי דרך ההנאה (ולפעמים הצורך) שבכתיבה.

המסע בבלוג האישי, נשי ורגיש של נטע
מתחיל כאן בלוג אישי נשי

*********************************************************
כתבות נוספות בסדרה "כותבות בלוגים בלב השרון"
אילנה בר – יצאתי מביתי למסעותי
אלה בר צבי
הילה סער EATS BETTER
********************************************************

גם לך יש בלוג? אפשר לקבל את הבמה ולספר עליו.
רק צריך ליצור איתי קשר,
ליטל

ליטל ירון - אשה בפלוס

אישה בת 40+ שכבר נוטה יותר לכיוון ה-50. פסימית בהחלמה או אופטימית בהתהוות משתדלת להסתכל על הדברים מהצד החיובי, מהפלוס. מטיילת לבד ועם אחרים, תולעת ספרים, אוהבת מילים וכותבת גם למגירה וגם למסך. מכורה לקפה, קרמשניט ופאי לימון.
עוד עליי>>

פוסטים נוספים בנושא

תגובות ושאלות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן