זו תהיה כתבה שהולכת מהסוף להתחלה, מהצלחת אל הרפת ואל השדות. זו כתבה שיהיה בה הרבה בשר. אבל גם ירקות, יין ולבנדר.
אולי יהיה איזה זגזוג קל וקפיצה בין תחנות, אבל בעקרון אתם מוזמים להצטרף ולגלות מאיפה מגיע האוכל שמוגש לכם לשולחן במסעדת מושבוצ.
מה זה בכלל מושבוצ?
צורת התיישבות ברמת הגולן טרום ישובי הקבע. המתיישבים חיו ועבדו בשיתוף, אבל רצו והקימו מושב.
היום כשאומרים "מושבוצ" מתכוונים למסעדת בשרים במושב רמות.
חבריי חובבי הבשר, תוכלו ליהנות ממגוון מנות מנתחים פחות מוכרים, שמקבלים מקום של כבוד בדיוק כמו החלקים שנחשבים יוקרתיים ואיכותיים.
אם תשאלו את ארז (ארז רגב, הבעלים של המסעדה) מה יש לאכול אצלם, הוא יענה לכם שתקבלו אוכל כמו פעם – כזה שמגדלים בעצמנו ומביאים מהשדה ומהרפת אל המטבח.
חומרי הגלם כולם "גולניים", מקומיים. הם מגיעים ממגבנות ומחלבות, יקבים ויצרני שיכר, משקים אורגנים, מכוורות, בתי בד ומבשלות בירה. ואת כולם תוכלו למצוא בתפריט המסעדה, בחנות המושבוצ והקצבייה אונליין, ובחנות בקצרין – הקצבייה של מושבוצ ומשק שניידר
איך הגעתי לגולן? ועוד בימי קורונה?
כמו שאני מגדירה את עצמי כמפרגנת סדרתית לעסקים מקומיים בלב השרון, כך אפרת גת מפרגנת סדרתית לעסקים ברמת הגולן. לכן כשקיבלתי את ההזמנה להכיר עסקים מקומיים, רק שבצפון הרחוק – מיד אמרתי כן.
כי סוף סוף חזרנו לטייל ולנפוש ויש לי המלצה מצוינת למטיילים ברמת הגולן,
כי גם אם לא הגעתם צפונה, תוכלו להזמין את הבשר ואליכם הביתה.
משלוחים זה דבר נפלא.
חוץ מזה, כקרניבורית, אפשר לסרב לבשר? אז זהו. שלא.
אז נכון, שהתקופה מאתגרת. עזבו מאתגרת, זו תקופה קשה, אבל מפגשים באוויר הפתוח או בהתאם להנחיות התו הסגול, יכולים בהחלט לעזור לנו לעזור לעסקים מקומיים, לעצמאים. ואף מילה על להניע את גלגלי הכלכלה.
מאיפה מגיע הבשר לצלחת?
בשתי מילים – משק שניידר. בארבע מילים – הבקר של יוחאי שניידר.
את יוחאי פגשנו ברפתות שלו במושב כנף, הגענו בתקופת ההמלטות שנחשבת קשוחה, אינטנסיבית. לשאלה האם מגדל בקר אוהב פרות, התשובה היא כן.
יוחאי ואחיו יפתח הם דור שני למגדלי בקר.
ואני, רק תתנו לי לשמוע סיפורים של עסקים משפחתיים. במיוחד משפחות שמצאו את הדבק שמשאיר אותן יחד.
המשק, העדר מפרנס למעשה שלוש משפחות ומרוכז בשני מוקדים ברמת הגולן.
אם תהיתם אם יש בוקרים בישראל, התשובה היא, יש. ברמת הגולן.
יוחאי היה בין המגדלים הראשונים להצטרף לתו חי בריא. הוא תומך במה שהוא מגדיר כגידול שפוי, שמקפיד על רווחת בעלי החיים בחווה.
הוא מאמין שכש"טוב לפרות טוב למגדל". וסיפר לנו שהבין שגידול רגוע תורם לבריאות ופוריות העדר, ומפחית כמעט לגמרי את הצורך בשימוש בתרופות.
מפריסות פרסה 
קודם כל מקומי, מהגולן
ואיך עלה הרעיון להקים קצבייה? שילוב של הרצון להגיע לצרכן הסופי ללא פערי תיווך, ולהיות בקשר עם הלקוחות שקונים את הבשר.
נופשים בגולן? מתכננים להכין "על האש"? אתם יכולים לעשות עצירה בחנות בקצרין או במסעדת מושבוצ.
רוצים את הבשר עד הבית? כדאי לכם. וזה מניסיון אישי.
אלי למושב תנובות בשרון הגיע משלוח טעים במיוחד.
על הנתח וההמבורגרים כולל מתכונים לארוחה, ממש כאן.
מאיפה מגיעים הירקות? והלחמים, מה איתם?
ארז אמר לנו ממש בתחילת המפגש שאם יש אדמה, מים וטרקטור, אפשר לגדל לבד את מה שאוכלים – farm to table.
מבחינתו לחזור אחורה, למקורות, זו לא סיסמה – לגדל ולצרוך תוצרת מקומית, מאפיה מקומית, יקב מקומי, מסעדה מקומית, צרכניה. אם תשאלו אותו, הוא יגיד שהלכנו רחוק מדי קדימה ועם הקידמה.
מכאן, הוא אמר, נולד הרעיון של אוכל למסעדה ואז דוכן ירקות – בימי הסגר (הראשון?) של הקורונה נמכרו הירקות בדוכן וסיפקו מענה לתושבי גמלא, ובהמשך נפתחה החנות בקצרין.
אמרנו מאפיה מקומית? אמרנו.
זה התחיל ממתכון עוגת השמרים של סבתא חביבה. סבתה של יעל, אשתו.
והמשיך למאפיה, שבה נאפים לחם מחמצת למסעדה ולחמניות המבורגר עם שומן בקר. זה רעיון ומתכון בניחוח צרפתי.
בתור אחת שיש לה אח קונדיטור, מודה ששומן בקר ולחמניות, זה לא משהו שעלה על השולחן. אבל שומרת לעצמי לשאול אותו בארוחה המשפחתית הבאה שלנו.
כי צריך גם משהו אלכוהולי עם הבשר
איזה יין תרצו ליד הבשר שלכם? בין הביקור בשדות, בחממות וברפת לבין הביקור במסעדה, עצרנו ביקב טרה-נובה, במושב כנף.
חוץ מיינות תוכלו למצוא פה גם פירות יער (בעונה), שמן זית וליקרים שונים.
שדות לבנדר בגולן
ואם אתם נמצאים כבר בסביבה, במושב כנף, תוכלו להכנס לחנות סגולה ומטריפה – AZIZO שכל כולה לבנדר. אנחנו פספסנו את עונת הפריחה הסגולה של השדות, אבל שווה לבדוק ולעקוב. כי תמונות בסגול-סגול הזה יהיו פשוט אדירות. פספסתם? לא נורא. בחנות תוכלו למצוא מוצרים על טהרת הלבנדר כולל שוקולד, ליקר, תה, שקיקים ואלומות, ועוד.
רגע, לא שאלתם את עצמכם למה הכוונה בכותרת?
אם לא – אגלה לכם בכל זאת. אם כן – הנה התשובה.
עם הבשר של משק שניידר נפגשתי לראשונה בסעודת NOSE TO TAIL בינואר 2019 במסעדת מושבוצ, בפעם השנייה במשלוח עד הבית ובפעם השלישית בשבוע שעבר בסיור בלוגריות בחום יולי של שנת 2020 – פעם שלישית, meat!
הקצבייה של מושבוצ ומשק שניידר
שיהיה לנו קיץ בטוח ובריא,
נשארים בארץ, מטיילים, מגלים ותומכים בעסקים המקומיים ובעצמאים.
*************************************************
גם מורן מישל כתבה על סיור הבלוגריות ברמת הגולן – מהגולן באהבה: חי בריא
*************************************************
ב-20 ביולי הצטרפתי לסיור בלוגריות ברמת הגולן. ברוח התקופה אפשר לומר שהיינו קפסולת בלוגריות . קורונה טיימס.
הייתי אורחת המקומות עליהם כתבתי.
עוד תמונות מהסיור, באינסטגרם
צילומים: ליטל ירון
