פורים עם ילדים גדולים – פורים 2022

פורים 2022 מסכות

פורים? מה, כבר פורים?

"אימוש אחרי המבחן אני נוסעת לנתניה ונשארת לישון אצל הדודים עד יום חמישי או שישי."
אמרה המתבגרת ויצאה בגשם למבחן טרום-מתכונת בלשון.
"רגע!!!" צעקתי אחריה, "את לא הולכת לבית ספר מחר ומוחרתיים?"
היא לא עמדה לידי ולא ראיתי את הפנים שלה, ועדיין אני מוכנה להישבע שהיה שם גלגול עיניים. שלה, לא שלי.
"ואי, אימוש איבדת את זה, אה? זה חופש פורים. אין בית ספר".
🎭🤦🏻‍♀️

פורים 2022 מסכה וורודה

פורים וילדים גדולים זה אושר

הבכור מסיים כיתה י"ד, הצעירה כן, כן, זו מגלגול העיניים של קודם לקראת סיום י"א ואני לא מתעסקת עם החג הזה. איזה אושר!
אני לא אוהבת את פורים, לא אהבתי את פורים, אולי פעם בעתיד אוהב אותו, אבל אני בספק. רוב הסיכויים שזה כבר לא יקרה.

שלא תבינו לא נכון, אני נהנית לראות את כל הילדים של החברות.ים שלי מחופשים ועושים פוזות למצלמה. הילדים חמודים, התמונות חמודות ויש תחפושות מהממות עד משגעות, ויש את התחפושות המיוחדות. כל אלה גורמים לי לחייך ולשמוח בשמחתם.

אני מפרגנת ושמחה בשמחתם גם של החברות.ים שאוהבים ונהנים להתחפש, לצאת למסיבות וליהנות עדלאידע. אני פחות בעניין של מסיבות פורים ולהשתתף בתחרויות תחפושות. הרבה פחות. זה לא קסם לי כשהייתי תיכוניסטית, כשהייתי סטודנטית, כשהיינו זוג צעיר. בקיצור, לא קסם לי אף פעם. היו ניסיון או שניים להשתתף במסיבת פורים במושב, אבל לא. זה לא עבד.

את הפורים שלי אני מעדיפה לבלות בבית עם המשפחה שלי ועם אוזני המן. עם עדיפות לאלו הממולאים בפרג או בשוקולד, ואם על אימא שלי נחה הרוח אז עם הפייבוריט שלי, אוזני המן מבצק שמרים במילוי ריבה תוצרת בית. מתכון של סבתא שלי ז"ל שאין עליו!

אוזני המן על משטח עץ ערימות קטנות של פרג

אימא שלא אוהבת את פורים – למה זה קרה?

שנים שלא כתבתי עד כמה אני לא אוהבת את פורים, כי זה לא פוליטקלי קורקט(ית) להיות אימא לא־חובבת החג הזה שיש מי שמחכים לו כל השנה ועובדים חודשים על הכנת התחפושות. אשרי האימהות שנהנות, אשרי האימהות שתופרות את התחפושות ושיודעות לאפר יפה. או לפחות לאפר שווה את שני צידי הפנים. אני לא שייכת לאף קטגוריה.

אני בעיקר מאושרת שאני לא צריכה (טוב, כבר כמה שנים שאני לא צריכה אבל בכל שנה זה מכה בי מחדש וזה תענוג) להתעסק עם תחפושות – מה רוצים, מתי מחליטים סופית ותקציב משפחתי שלא דומה לעלויות התחפושות; שאני לא צריכה להתעסק עם משלוחי מנות – עם העניין הזה שהגננת או המורה שולחת רשימה מאוד ברורה של מה צריך להיות בכל משלוח ואת עדיין מוצאת את עצמך בין הבודדות שלא העמיסו בהגזמה והרבה יותר ממה שכתוב, שהפסדת בתחרות הסמויה שאפילו לא ידעת שיש בין ההורים על מי שם יותר ממה שביקשו; שאני לא צריכה להתעסק עם משחק גמד-ענק ששנאתי בכל שלב כשהייתי ילדה, נערה, מורה מחנכת ואימא.

אבל הכי הכי אני מאושרת שאני לא צריכה להתעסק עם השבוע שלפני פורים, השבוע הלא־נורמלי של כל מיני תחפושות ונושאים בבית הספר. השבוע של "תשתמשו במה שיש בבית" אבל בתכל'ס מצאתי את עצמי קונה אביזרים כי אין לי בבית. תודה לאל וברוך שפטרנו מעונשו של זה.

אחרי שהבעתי דעה מאוד לא־פופולרית אני מסיימת עם שני דברים #ילדים_גדולים_זה_כיף! ו-קחו לכם איזו אוזן המן ליד הקפה
חג שמח!

אוזני המן על משטח עץ ערימות קטנות של פרג

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
ליטל ירון - אשה בפלוס

אישה בת 40+ שכבר נוטה יותר לכיוון ה-50. פסימית בהחלמה או אופטימית בהתהוות משתדלת להסתכל על הדברים מהצד החיובי, מהפלוס. מטיילת לבד ועם אחרים, תולעת ספרים, אוהבת מילים וכותבת גם למגירה וגם למסך. מכורה לקפה, קרמשניט ופאי לימון.
עוד עליי>>

פוסטים נוספים בנושא

תגובות ושאלות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן