מחשבות בגוונים של אפור, במובן החיובי ביותר של המילה, שבועיים וחצי אחרי יום הולדת 42.
בסופי השבוע האחרונים אני מתנתקת מפייסבוק. מסירה את האפליקציה או לוחצת על log out.
עברו שלושה שבועות מאז שהחלטתי על ניתוק ובינתיים זה מצליח, אם כי עוד לא מרגישה שזה יותר קל מהפעם הראשונה.
גיליתי שזה לא פשוט להתנתק ולתת לעולם עם המסגרת הכחולה להמשיך בלעדיי.
זה קשה כמעט כמו הגמילה מקפאין וסוכר שעליה החלטתי לפני שנה.
אז הרגשתי חולה, ממש תסמינים פיזיים. בסופי שבוע נטולי פייסבוק למזלי, רק מדגדגות האצבעות.
אז הראש כאב ולא הצלחתי להתרכז או לחשוב, סופי שבוע נטולי פייסבוק מאפשרים בהירות ופניות.
אתמול בזמן שהייתי נטולת, קפצה תזכורת של "היום לפני שנה". ברור שהייתי חייבת לבדוק הבוקר מה פספסתי אתמול :]
לפיד הפייסבוקי 'קפצה' תמונה שלי מקשיבה למילותיה של שרית לפיד. האוצרת שהיא אוצר, דיברה בפתיחת התערוכה הראשונה בה העזתי להציג תמונות שצילמתי שנקראה,
"מאחורי המסיכה".
צילמה אותי מיה קידר המוכשרת, בלי ששתינו נדע כמה התמונה תדבר אליי שנה אחרי.
המשפט "החיים הם לא שחור-לבן", נכון בכל כך הרבה רבדים שקשה לי אפילו להתחיל לכתוב עד כמה.
הסתכלתי על עצמי מרוכזת ומשהו הזיז לי את האצבעות לחפש בגוגל תמונות. בחרתי חמש תמונות נוספות שדיברו אליי מתוך האלבומים.
ארבע מהן העברתי בפילטר שחור-לבן וכתבתי לעצמי של אז ולעצמי של העתיד שש תובנות/מחשבות או צידות לדרך.
מקווה שהאני של היום תדע לזכור אותן ולהשתמש בהן גם בעתיד. אם לא, פייסבוק יעלה אותן כתזכורת :]
1 – תסתכלי קדימה
נפלת? נפגעת? טעית?
קחי זמן להתבאס, לבכות, להכות על חטא. תקשיבי לעצמך כמה זמן את צריכה.
תכתבי לך ביומן, שימי תזכורת שתצפצף.
לקחת? יופי.
נגבי ת'דמעות, תשמרי את ההרגשה, תנסחי לעצמך מה למדת ועכשיו תפני את המבט קדימה.
צילמה בכשרון: מיה קידר
2 – יש לך דרך לעבור
אף אחד לא יכול לעשות את זה בשבילך. אף אחד לא יכול לקצר, לעקוף, ליישר אותה בשבילך.
סה לה ווי.
הדרך יכולה להיות בעלייה, בירידה, ישרה או עם מהמורות. היא שלך וקרוב לוודאי שיש סיבה לנקודות הציון עליה.
תלמדי מטעויות של אחרות, במיוחד כשהעצות שלהן באות מהלב.
זה בסדר אם תהיה לך קצת הנחה בשכר לימוד :]
3 – שיקופים ומסגרות זה must
תיצרי לך מסגרות בתוך מה שלפעמים נראה כיאוטי.
להיות עצמאית זה נהדר, אני יודעת שאת עפה על זה. אני גם מכירה את רגעי הבדידות ותחושת החוסר בעבודת צוות.
מסגרות ברשתות חברתיות זה אחלה, פנים אל פנים, זה עוד יותר אחלה.
כדאי שתהיה לך יועצת, תומכת, מנטורית. וואט אבר, שתשקף פעולות שלך עם ההצלחות והכשלונות. שתשקף תכנונים ומחשבות שלך בכנות ומתוך רצון שתצליחי ותתקדמי.
4 – תתגמשי. בגוף ובמחשבה
כואב לך? כנראה שמזמן לא הזזת את עצמך, הגב שלך קורא הצילו כי שכחת להתייחס לגוף.
עכשיו! תבררי, תתקשרי, תקבעי פעילות גופנית עם מדריכה שמתמחה בפריצות דיסק.
גמישות של מחשבה מחוץ לקופסה זה משהו שאת חייבת להמשיך לתרגל.
היא עוזרת לשנות ולהזיז דברים. התחלת קצת לפני גיל 40, ראית שזה עובד לך. תמשיכי.
5 – תשימי פוקוס, תשימי ❤ וגם אל תמנעי מעצמך דברים שאת אוהבת
כל תקופה מביאה איתה דברים טובים ודברים פחות טובים. יש תקופות של טלטלות ושינויים ויש תקופות של שקט, שדברים הולכים חלק וחלקי פאזל נופלים למקום.
תעשי מאמץ להסתכל רגע מבחוץ. תבדקי אם הפוקוס שלך במקום או שצריך לנסות ולהזיז.
את מחליטה איפה הפוקוס ואם הוא נכון לך עכשיו
ומשפט אחרון…בא לך מתוק? לכי על זה. סחתיין עלייך שאת שומרת טוב על התזונה הבריאה שבחרת. שתינו יודעות שזה מתוק בקטנה ובשביל הנפש. תהני ממנו עד הביס האחרון ובלי רגשות אשם!
6 – תכניסי צבע, רוח שטות ותעשי דברים שהיית אומרת 'אני בחיים לא אעשה xyz'
תעשי מה שאת אוהבת בלי להקשיב למה אומרים.
תחייכי, תצטלמי ותשלחי לילדים בקבוצת הווטסאפ 'אמא חופרת'. הם מתים על השטויות שלך ועל זה שאת משתפת אותם בחוויות שלך.
חוצמזה, תודי שזה משעשע וחייכת עכשיו כשראית את עצמך בסלפי.
******
יום ההולדת ה-42 היה היום הראשון בשנה שהוכרזה כ"שנת מסע" 
.
זאת הולכת להיות שנה מיוחדת, שכוללת תמהיל של שחור/לבן וצבעוני; מחוייך ורציני; להקשיב לעצות ולהקשיב לעצמי; להתכנס פנימה לשאול החוצה; ללמוד לבד להיעזר באחרים.
מה שמחזק ומעודד, שאני מחליטה כמה מכל מרכיב נכנס לתמהיל. אני יכולה לשנות את הכמויות בכל רגע נתון.
מוזמנות לחשוב על השנה שעברה עליכן, מוזמנות לחשוב מה הייתן אומרות לעצמכן של לפני שנה ומה אתן מאחלות לעצמכן של העתיד.
אתן אפילו יכולות להראות את המילים והתמונות שכתבתי וצילמתי לעצמי, לחברות.
מאחלת לי ולכן מסע מועיל ומצמיח, בגווני אפור וגם בצבעוני.
ליטל
————————————————————-
ידעתן שאני מנחה סדנאות צילום בסמארטפון? לא?! הנה הקישור
על הסדנאות הקרובות תוכלו למצוא פרטים כאן
ואם אתן בענייני אינסטוש, בואו לבקר בגלריה שלי.
