ורנה בולגריה – חופשה עם חמותי

ורנה היום ה-1 – או סוג של יום ראשון…

 

כל כך הרבה זמן ביחד ורק עכשיו יצאנו לחופשה זוגית. אני מקווה שאחרי 18 שנה, היא לא תרצה להתגרש ממני אחרי 4 ימים בלבד. #חופשהעםחמותי זה ההאשטאג המתבקש.
נחתנו ב־17:30, קיבלנו את הדירה ששכרתי דרך airbnb ומייד יצאנו לכיוון הים. רצינו להספיק לראות משהו מהעיר אפילו שעברנו יום ארוך ולפני שהוא נגמר.
טעימות ערב ראשון מעיר של ים, שערה בלילה, שמציעה רחובות נוחים להתהלך ונעימים לעין המצלמה, אנשים חביבים שמוכנים לעזור עם בולגרית־אנגלית. עיר עם טיילת־מדרחוב עם אמני רחוב והיצע מגוון של אוכל. התחלה טובה לחופשה קצרה.
טעימונת מהמפגש הראשוני.

 

 

ורנה היום ה־2 – יום שלישי פעמיים כי טוב – שוק, אוכל טעים וגם קצת אלוהים

 

למדנו לבקש הכוונה לBazar כי כששאלנו על Market או Open Market הגענו לסופרמרקט או מכולת.
ביקרנו בשוק המקומי, קנינו פירות וירקות כאלו שמלאים בטעם וריח. המדרכות בחלק הלא־תיירותי לא ידידותיות למשתמשים, בחלק מהרחובות בעיית מקום להולכי רגל אבל הנהגים סבלניים ולא שמענו צופרים. מקווה שהעירייה מתכננת לשפר. הסתובבנו ברגל ונתקלנו שוב באדיבות הוורנאית בענייני הסברים, התמצאות ומפות. חזרנו למדרחוב לראות אותו באור יום, ביקרנו בקתדרלה הגדולה ובמוזיאון קטנטנן וחמוד Revival Museum. נהנינו מאוכל רחוב יעני בצק וגבינות, טרי, חם, טעים ולגמרי לא מתכתב עם הלא־פחמימות שלי. ידעתם שקונים במאפיות דרך אשנב? לא נוגעים במאפים.
פיצה מעולה ופירות ים, ואו.
בערב חזרנו לSea Park והתעלפתי על בית קפה שנקרא Cafe Bookshope . קפה וחנות ספרים ע-נ-ק-י-ת. בערב הפתיעו אותנו סופת רעמים, ברקים ואף מבול. מהיום סריג ומטרייה בתיק באופן קבוע. החדשות הטובות שחמותי בינתיים נשארת חמותי 😉

 

ורנה היום ה־3 – רביעי בשבוע. בסימן כפר דייגים ורגליים שממשיכות לצעוד.

חמותי ואני החלטנו לצאת אתמול מהעיר ורנה, חיפשנו חיפשנו ובסוף בחרנו להצטרף לסיור מודרך שמציעה חברת אשת טורס לנופשים הישראלים שמגיעים באחת ה"חבילות" שהיא מציעה לוורנה. שמענו שכדאי להגיע לנסבאר, שמענו שיש הדרכה בעברית ושמענו שיש קבוצה קטנה וחביבה שיוצאת מהמלונות ב"חולות הזהב".
על הביקור בנסבאר תוכלו לקרוא כאן, אני כן יכולה להבטיח שגם היום כמו אתמול, חמותי עדיין מחבבת אותי 😉

ורנה היום ה־4 – יום חמישי בשבוע – קניון, חוף ים עם מים קפואים ופרידה. מה כבר נגמר?

 

אז זהו, שכן. #חופשהעםחמותי מוכתרת כהצלחה. תמהיל מדוייק של הליכה (משהו כמו 7-8 ק"מ כל יום) ומנוחה, ביחד, לחוד, שיחות, שתיקות, החלטות על דרך ומקומות בהסכמה די זריזה, קבלת ההעדפות והמרחב הפרטי אחת של השנייה. קצת מזכיר לי את הזוגיות עם הבן שלה 😉.
החלטנו לקום באיזי ולבדוק את הקניון. 5-7 דקות הליכה מהדירה והגענו. שתינו לא חובבות שופינג, בעיקר התלהבנו מהמקום שנותנים לאומנות מקומית. והשארנו קצת כסף ברשת ROSE OF BULGARIA. ארוחת צהריים בדירה והיידה, לרחוץ במי הים השחור. חמותי האלופה נכנסה לשחות, אצלי זה נעצר בקרסוליים. אין לי צורך בהקפאת ביציות 😁.
אחרי 35 דקות של סבבה לגמרי, סלפי אחד והחלק של 'גב' מהמונח 'בטן-גב' ונפתחו ארובות השמיים.
מבול! עוד הספקתי לצלם את התפריט שתלוי מהשמשייה וברחנו לתוך המסעדה, לקפה אחרון דובר בולגרית. את כל הדרך חזרה, 3.3 ק"מ עשינו בשמלות חוף ומטריות. סופר מגניב, חוויה. קינחנו בארוחת ערב במסעדה קטנה, מקומית ולא תיירותית בעליל מרחק 2 דקות הליכה מהדירה. השקנו לחיים עם בקבוקי סיידר וסיכמנו את החופשה בהחלטה לחשוב על היעד הבא.
הבוקר החזרנו את המפתח ועפנו הביתה לבני הזוג ולילדים.
ביי ביי ורנה, תודה שהורדת גשם רק בסוף החופשה שלנו.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
ליטל ירון - אשה בפלוס

אישה בת 40+ שכבר נוטה יותר לכיוון ה-50. פסימית בהחלמה או אופטימית בהתהוות משתדלת להסתכל על הדברים מהצד החיובי, מהפלוס. מטיילת לבד ועם אחרים, תולעת ספרים, אוהבת מילים וכותבת גם למגירה וגם למסך. מכורה לקפה, קרמשניט ופאי לימון.
עוד עליי>>

פוסטים נוספים בנושא

תגובות ושאלות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן