כותבת וטווה סיפורי אהבה | הילה ניר | תנובות


"אני רוצה לכתוב סיפורי אהבה ואהבות. אהבות טובות, אהבות שמחות, אהבות עצובות, אהבות שהתחילו ואהבות שנגמרו. הסיפור לא חייב להיות של אהבה רומנטית או של גבר ואישה. הוא יכול להיות הכול. אני רוצה לכתוב חלק מתוך סיפור החיים של האנשים שמדברים איתי. אני רוצה שתהיה להם מזכרת מתוקה, נעימה גם אם האהבה השאירה טעם אחר, שתגרום להם לחייך"




הילה היא אחת הנשים היותר מעניינות שהכרתי. יש לה רצון בלתי נלאה לעשות למען. למען גיבוש הילדים בשכבת הגיל של הבן שלה במושב, למען תלמידי הכיתה, למען הנשים במושב. יש לה רעיונות רבים, יוזמות רבות וקצב מחשבה מהיר. 
ההכרות שלנו כפולה, אנחנו גרות קרוב אחת לשנייה בהרחבת המושב והילדים שלנו לומדים באותה כיתה. ידעתי שהילה אשת חינוך, ידעתי שהיא עוסקת בטיפול הוליסטי אבל את הפן של כתיבת סיפורי אהבה מהחיים, הכרתי רק כשהצטרפתי ל"קפה בוקר" בויצו סניף קדימה. אהבתי את הרעיון שלה להתמקד רק במקטע של סיפור החיים, לתעד רק אותו ולא את כל הסיפור.

לבבות מנייר צבעוני היו פזורים על השולחן והמתינו בסבלנות לכל אורך ההרצאה, בין הסיפור של הילה איך הגיעה לתעד סיפורים של אחרים, לרגעים משעשעים, לרגעים לא פשוטים היא בקשה כל פעם ממשתתפת אחרת להרים לב ולהפוך אותו. בגב הנייר היה כתוב שם של סיפור ואותו הילה הוציאה מערימת הסיפורים, הקריאה וסיפרה על הדמות הראשית. היא הקפידה לכבד את הפרטיות של האנשים ולא חשפה פרטים מזהים בכלל. מה שרק חיזק אצלי את התחושה שהצד הטיפולי שבה שומר על המספרים, לא רק על מי שבא אליה לטיפול. ובעצם כמו שהיא אמרה בתשובה לאחת השאלות "לפעמים עושה רושם שלחלק מהמספרים אני חוסכת טיפול פסיכולוגי".



כמובן שלא יכולתי להתאפק ושאלתי את הילה כמה שאלות:

איך התחלת לכתוב סיפורים של אחרים?

לפני משהו כמו חמש שנים קראתי טור באחד העיתונים על מכתב שלא נשלח או משהו בסגנון והייתה לי תחושה שהוא כתוב עצוב ושנלקח ממנו המעניין שבו. אבל זו הייתה רק מחשבה וזהו. לא ידעתי שזה משהו שאחזור להתעסק בו. כמה שנים אחרי, חברה שלי שנפרדה מבן הזוג שלה נפגשה איתי לקפה. ישבנו, פטפטנו ושאלתי אותה איך התחילה האהבה שלהם. זאת שנגמרה. היא התחילה לדבר ואני כתבתי על הפלייסמנטים מנייר. בבית ישבתי וכתבתי הכול במסמך במחשב ופשוט יצא לי סיפור. החברה שהתחילה את המפגש שלנו בבכי, סיימה אותו בחיוך, נזכרה בחיזור, באהבה. ככה בעצם זה התחיל

יש רק סיפור אהבה "קלאסיים" – רומנטיים?

יש מהכול. יש את הסיפור "רק בלי אופנוע", למשל שמספר אהבה של אחים אחד לשני ולאופנועים שלהם, מספר על תאונת דרכים של אחד מהם והקושי של השני להשלים עם האובדן. לא כל הסיפורים שמחים. יש את הסיפור "רוצה להתחתן" שמספר על לחץ של המשפחה על בחורה למצוא לה בן זוג ולהתחתן, יש את הסיפור "צער גידול הורים" על אהבת בן לאביו שנפטר והקושי לטפל באם מתבגרת. יש סיפורי פגישה מחודשת, סיפור על עבודת חייו של מישהו, סיפורי לידה סיפורי הכרות ואפילו סיפור של זוג שהתגרש אבל רצה לתעד את סיפור אהבתו כדי שהילדים יידעו מה היה שם בין ההורים לפני שהחליטו ללכת בדרכים נפרדות, שהם הגיעו לעולם מאהבה.



איך את פונה לאנשים? חשבתי שקשה לאנשים להיפתח

אני שמה לב שלאנשים קל יותר להיפתח ולשתף אנשים זרים. איך אני מגיעה אליהם? זה ממש תלוי…אני אוהבת לשבת בארומה, לראות אנשים לדבר עם אנשים. אין לי בעיה לפתוח בשיחה, אני נהנית מזה. כבר יצא לי לראות מישהו ולהרגיש שיש "משהו" שם, בבפנים. ניגשתי ואמרתי: סליחה, אני כותבת סיפורים של אנשים, יש לך סיפור בשבילי? או: אני כותבת סיפורי אהבה מהחיים, נראה לי שיש לך סיפור מעניין.

את מתעדת רק את העובדות? ומה עם לשמור על קשר?

אני מתעדת את העובדות, מה שסיפרו לי שזה בדרך כלל משפטים טכניים, לא ברצף הגיוני. אני מוסיפה את הצבע, את הרגש, את האוירה. ועוד לא קרה ששלחתי למישהו את הסיפור והוא בקש לתקן או אמר שלא הבנתי אותו. לגבי להיות בקשר, בדרך כלל זה לא קורה. הם מספרים, מקבלים את הסיפור במייל ואנחנו ממשיכים כל אחד בדרכו.

אני מבינה שהעיסוק בסיפורים הוא די חדש, יש תכנונים נוספים?

באמתחתי מעל 30 סיפורי אהבה מגוונים ואני מתחילה להנחות "ערבים של אהבה" – מפגש חברתי שבו יש משחקים של פעם, חיבורים בין אנשים, צחוקים מתובלים בסיפורי אהבה.
אני מנחה בקרים של אהבה, סיפורי אהבה של בקר, להעיר את היום לאהבה.
בהמשך, יוצאו ספרונים במתכונת ייחודית, כל סיפור יקבל עטיפה של ספר בהוצאה ביתית וכריכה מבד מעשה ידיי.
ועוד בהמשך אני מתכננת לאגד את כל הסיפורים המעניינים לספר. לקרוא בכיף בחופשה, בטיסה, בחוף הים או על הספסל בגינה, לקבל השראה על אהבות ואהבה אחת גדולה.

הילה ניר



אמא לירדן בן 11 וחצי.
מורת דרך, אשת חינוך מאמנת אישית, מטפלת הוליסטית ומקשיבה. מקשיבה לאנשים ודרך ההקשבה הידיים ניגשות למקלדת והאצבעות פשוט רוקדות. את המשפטים, קטעי חוויות, מילים והקשרים מחברת וטווה לסיפורים.
סיפורים אמיתיים שקרו לאנשים בחיים.
הסיפור מעיר את האדם לאותו המקום, חוזר לחוויה, נושם אותה לליבו, לעיתים נעצב לעיתים מתמלא השראה, לעיתים פותח פה תמוה ואומר: "אז… זה מה שהיה"


מחירים (מחירי השקה) ומה מקבלים

סיפור למייל

פגישת סיפור בת שעה
שכתוב הסיפור
עריכתו על המחשב בדפוס
התוצאה: סיפור למייל
עלות: 470 ש"ח

ספר אישי
פגישת סיפור בת שעה
שכתוב הסיפור
עריכתו על המחשב בדפוס
עריכה  לספר  אישי
עימוד ועיצוב גרפי
הדפסה
בחירת העיטוף והכריכה ע"י הלקוח, מרקם צבע, סגנון
כריכת הספר בכריכה קשה מעשה ידי אומן
התוצאה: ספר אישי ייחודי במהדורה בלעדית
עלות: 750ש"ח
כל סיפור נוסף, הנכנס לספר האישי, עלותו 570 ש"ח

המחירים הנ"ל עבור פגישות באזור נתניה – חדרה
כל מקום אחר יתומחר בהתאם למרחק
אפשרי לערוך את פגישת הסיפור בסקייפ, טלפון ועוד

ליצירת קשר ולראות מה עוד יש להילה להציע מוזמנים להתקשר ולברר 052-352-7033

מידע נוסף בדף הפייסבוק "השראה – אמנות ורוח"


אני סקרנית, איך הייתם מתעדים את סיפור האהבה שלכם?
מוזמנים לשתף בתגובות

שלכם,
ליטל ירון – מגלה את השרון

ליטל ירון - אשה בפלוס

אישה בת 40+ שכבר נוטה יותר לכיוון ה-50. פסימית בהחלמה או אופטימית בהתהוות משתדלת להסתכל על הדברים מהצד החיובי, מהפלוס. מטיילת לבד ועם אחרים, תולעת ספרים, אוהבת מילים וכותבת גם למגירה וגם למסך. מכורה לקפה, קרמשניט ופאי לימון.
עוד עליי>>

פוסטים נוספים בנושא

תגובות ושאלות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן