ביירון המינגס וג'יימס לואו הם שני חברים בבית ספר פרטי, יסודי בבריטניה של 1972.
ביירון מעריץ את התנהלותו וידיעותיו של חברו וסומך על דעתו בכל תחום.
ג'יימס מספר לביירון על כתבה שקרא כי מדענים החליטו להוסיף 2 שניות לשעות כדי להתאים את הזמן לתנועת כדור הארץ, וביירון מפתח אובססיה לעניין.
באחד הבקרים, היחיד שבו לא הצליחו לצאת בזמן מהבית לבית הספר, אמו נסעה דרך שכונה שנחשבת בלשון עדינה ל"לא בטוחה".
במהלך הנסיעה בטוח ביירון כי ראה את מחוגי השעון זזים אחורה ואז חוזרים לנוע קדימה. מרוב התלהבות, בהלה, דאגה הוא מושיט את היד אל מול פניה של אמו הנוהגת.
ביירון הוא היחיד שראה כי בשל סטיית המכונית אמו פגעה בילדה רכובה על אופניים. האם לא הרגישה בדבר וכך גם אחותו. במשך חודש שלם מסתיר ביירון את דבר התאונה מאמו.
כשהוא מגלה לבסוף, היא מנסה לתקן, לעזור לילדה ומשפחתה, אבל למעשה חושפת את עצמה ואת משפחתה לסחטנות ולפגיעה ביחסיה עם בעלה ועם ילדיה.
שרשרת האירועים שמתחילה מרגע הפגיעה, משפיעה על שני החברים, על היחסים בתוך משפחתו של ביירון, על מעמדה של אמו בקרב האמהות מבית הספר והיחסים בין הוריו של ביירון.
אהבתי במיוחד את בחירת הסופרת לכתוב את הספר הספר כשני סיפורים שמתנהלים בשני מסלולים – האחד מתאר את קורות משפחתו של ביירון אחרי התאונה והשני מתאר את חייו של "גי'ם".
גבר כבן חמישים שנכנס ויצא ממוסד לפגועי נפש במשך שנים עד שהמוסד נסגר לצמיתות. סיפורו של ביירון מתרחש בעבר וסיפורו של ג'ים בהווה.
לאורך כל הספר, עד עמוד 323 (מתוך 348) לא ברור הקשר בין שני הסיפורים וכשהקשר נפרם – באה ההפתעה ועמה גם כאב.
לאורך הסיפור הקוראים עדים למערכת יחסים סבוכה ותלותית בין הוריו של ביירון ונחשפים לסודות מחיים אחרים שהסתירה אמו.
מתגלה אופיו של ביירון כאשר אמו נשברת, מתוארת התמודדות עם אובדן של הורה, חיים עם קושי נפשי ונפש פגועה ופצועה.
נחשפת האמת שמאחורי ההשתייכות ל"חברה המתאימה" ולריקנות שמאחורי העושר וה"חברה הגבוהה", הרצון להשתייך והמחיר שגובה השתייכות זו.
בנוסף מתגלים אנשים שיודעים לנצל מצב שנוצר, לסחוט ולפגוע ומולם אנשים טובים שיודעים להושיט יד ולחלץ מישהו זר וגם שונה מהם, ממש מתוך תהום.
דמות משנית שמשכה את תשומת ליבי היא איילין, מתוך סיפורו של ג'ים. היא שונה, צבעונית, קולנית והיא מסתירה סוד כואב וגדול.
עם התקדמות הסיפור היא הופכת למושיעה ונושעת בעצמה. לא בצורה שאנחנו קוראים באגדות, אלא במציאות, מתוך הקשיים.
אשה מיוחדת שלא התכופפה אל מול החיים הלא – פשוטים שלה.
הספר גרם לי לחשוב על ההורות שלי, על הבחירות שלי כאשה, כאמא וכבת זוג.
להרהר על ההשפעה הרבה שיש לנו ההורים, על חיי הילדים שלנו, על הדוגמה שאנחנו משמשים להם
בהתנהגות שלנו, ובדרך ההתמודדות שלנו אל מול קשיי החיים והדברים הטובים שיש להם להציע.
*** הוצאת כנרת זמורה-ביתן, מוציאים לאור***
