אימא מפתיעה עם כרטיס טיסה ודרכון לא בתוקף

טרמינל שדה תעופה במבט על

אימא עושה פדיחות גרסת ה-הפתעתי את המתבגר עם כרטיס טיסה לחו"ל וגיליתי שהדרכון שלו בתוקף רק לעוד חודשיים.
מתברר שדרכון בתוקף לחודשיים אומר שהדרכון לא בתוקף🤦🏻‍♀️. ידעתן את זה? כי אני לא. וכמו שנאמר אי־ידיעת החוק אינה פותרת מעונש, ואתמול סוג של נענשתי על אי־הידיעה.

איך התבטא העונש? או, יופי ששאלתן כי בדיוק יש לי תשובה – במרוץ נגד הזמן ושעות של ישיבה בפקקים.

אתמול הבכור ואני היינו במירוץ נגד השעון ובילינו יותר מדי זמן בפקקים.
אתמול שיניתי לוח־זמנים של העבודה ודחיתי פגישה עם לקוחה, בגלל חוסר תשומת לב.
אתמול שילמתי 425 שקלים לדרכון זמני, כלומר לדרכון לשנה בשדה־התעופה.
סכום שנוסף ל-125 שקלים לדרכון ביומטרי חדש לקטין. זה הסכום ששילמתי באינטרנט לפני שקבעתי תור לחידוש דרכונים לשני המתבגרים. 

אתמול העדפתי לסגור את הפינה ו"לבזבז" זמן כדי לא להיות בלחץ וחשש שלא נספיק להוציא את הדרכון ביום הטיסה עצמו.
אתמול בזכות הטעות שלי או חוסר המודעות או חוסר תשומת־לב או א־ידיעה, זה לא באמת משנה את התוצאה, יצא גם משהו טוב.
קיבלתי פרומו של למה לצפות בנסיעה המשותפת של שנינו. פרומו בצורת 5 שעות נטו רק המתבגר ואני.
כי מיום שני הוא יהיה איתי 24/7 למשך 4 ימים. 

לטוס לחו"ל עם מתבגר

כשכבר ממש כמעט הגענו למדרגות בקומה העליונה בטרמינל 3 בדרך לחניון, כשהדרכון שלו – זה החדש, הזמני ושבתוקף נמצא אצלי בתיק, עצרתי לכמה שניות ליד המדרגות הנעות וצילמתי. בלי להתעכב, בלי לצלם כמה תמונות, בלי לבדוק מה יצא בפריים. צילמתי והמשכנו מייד לחנייה. בכל זאת, יום חמישי השעה 16.00 וידעתי היטב מה מחכה לנו על הכבישים 😱

בזמן שהמדרגות הנעות מורידות אותנו לאט למטה, הוא נפנה אליי ואמר לי אימא, לפי זה שעצרת עכשיו לצלם, אני מבין שנרגעת וירד לך הלחץ". הסתכלתי עליו כמה שניות והבנתי שהוא צודק. הוא זיהה והבין ואפילו אמר במילים. 

אתמול ניצלתי את הנסיעה הארוכה הלוך ואת הנסיעה הארוכה יותר חזור כדי לשמוע איתו את הפלייליסט שלו, ולהתעדכן גם בתוכן חדש וגם בטעם המוזיקלי שלו.
אתמול הבנתי שהוא לפעמים כן שם לב למשהו שאני אומרת, עושה או באופן כללי מתרחש סביבו. לפעמים.
ואז… נסענו שעתיים משדה־התעופה בן־גוריון למושב תנובות.

עם מתבגר בחו"ל מוזיאון המינרלים סופיה

 

 

ליטל ירון - אשה בפלוס

אישה בת 40+ שכבר נוטה יותר לכיוון ה-50. פסימית בהחלמה או אופטימית בהתהוות משתדלת להסתכל על הדברים מהצד החיובי, מהפלוס. מטיילת לבד ועם אחרים, תולעת ספרים, אוהבת מילים וכותבת גם למגירה וגם למסך. מכורה לקפה, קרמשניט ופאי לימון.
עוד עליי>>

פוסטים נוספים בנושא

תגובות ושאלות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן