כשהגיעה ההזמנה ממיכל בן-ארי מנור להצטרף לסיור בלוגריות בקרקוב, היה לי קל להגיד לה "כן, בטח! מתי לארוז?". יש לתשובה שלי 3 סיבות – הראשונה, סוף סוף יוצא לנו לצאת לטייל, לצלם, לחוות ביחד עיר אירופאית. השנייה, שהות בת שבוע בוורשה בה ויתרתי על נסיעה לקרקוב. השלישית, חבריי שהם צלמים הבטיחו לי שאם אהבתי את ורשה מבעד לעדשה, בקרקוב אתאהב ממש.
מיכל קבעה את התאריכים מול לשכת התיירות של קרקוב ואני שתלתי אותם ביומן הגוגל המשותף שלי עם כפרעליו.

הגעתי אליה נטולת ציפיות, למרות ההקדמות והשיחות לפני הביקור וגיליתי בה כמה וכמה פנים.
בשורה תחתונה – מתכננת לחזור אליה שוב כי לא מיציתי. היא מתאימה לטיול חברות, טיול בזוג וטיול סולו. לגבי ילדים, אין לי מספיק תובנות. אולי בשילוב יעדים נוספים בפולין.

הפנים של קרקוב, כמו שאני ראיתי אותם. גיוון, עניין, הפתעות ורגשות.

 

הפן ההסטורי

 

מגבעת ואוול Wawel Hill, גבעת המלכים. תצפנו על העיר ונהר הוויסלה. ראינו את פסל הדרקון, ביקרנו בטירה/ארמון המלוכה ובקתדרלה. לפי מיתוס עליו נוסדה העיר במנהרות הגבעה חי דרקון ענק שנהג מדי פעם לטרוף להנאתו ילדים קטנים ובתולות. מאחר ואני אוטוו חוגגת 42 אני בטוחה שילדה אני כבר לא. לגבי בתולה…אממ….בקיצור, לא דאגתי.
הטירה מלאה ביצירות אמנות, כולל שטיחים ארוגים ויצירות אחרות. בתור בת למשפחת נשים שמומחיות בעבודות יד שונות, שלא קיבלה את הגנים האלה, אני מודה שנעצרתי לא מעט כדי להתפעל.

 

הפן ההסטורי היה התחלת ההכרות שלנו עם המדריכה המצויינת מטעם לשכת התיירות של קרקוב, יולה. מזל שהיא הציגה את עצמה בשם החיבה, מודה שהיה לי קשה להגות ולזכור את שמה המלא Jolanta Pustuła-Szeląg . למקרה שבחרתן להסתובב בלי מדריכ.ה, יש אפשרות לקבל הדרכה באזניות.

 

האוניברסיטה היגלונית Uniwersytet Jagielloński בין קירותיה למדו קופרניקוס והפופ יוחנן פאולוס השני. יש תחושה של "צעירים" בחלק הזה של קרקוב, למרות המבנים הוותיקים. אווירה סטודנטיאלית שגורמת לי לחשוב שבכיף הייתי נשארת סמסטר. נוט טו סלף, לבדוק אם יש קורס כתיבה או צילום באנגלית. אבל בסמסטר קייצי.
עוד נוט טו סלף, יש לי בבית שני מתבגרים, את אבא שלהם וכלב. צריכה לבדוק איך זה יכול לעבוד.

הכיכר המרכזית/כיכר השוק – היא פשוט ענקית! חולשת על מרכז העיר ואפשר בלי לשים לב לאגף אותה, להסתובב סביביה ואיכשהו, בסוף תמיד לחזור אליה.
במרכזה חלק מקורה שהיה בעבר שוק הבדים העתיק cloth house. החלק הזה סופר תיירותי, מלא בדוכני מכירה קטנים ועמוסים לעייפה. פיצ'יפקעס, תכשיטים, מזכרות, מוצרים מעץ. בעיניי לא מוריד במאום את ההנאה מהמבנים, ארכיטקטורה והרגשה כללית של "בואו תטיילו".

 

בזיליקת מריה הקדושה Bazylika Mariacka ממוקמת בכיכר. התלהבתי לראות את פרוייקט שיפוץ הדמויות מעל המזבח. שני חבר'ה בחלוקים לבנים, סולם ולפ-טופ. הייתי בטוחה שנחזור אליה ואוכל לקחת קצת יותר זמן ולצלם, אבל בסוף זה לא הסתייע בידינו. אם אתם שם וחובבי צילום, אני ממליצה לשלם את 5 הזלוטי ולרכוש כרטיס שמאפשר לצלם.
מודה, היה עוד משהו שממנו התלהבתי כמו ילדה, שמענו את הפעמונים מצלצלים. זה קורה כל שעה. וראינו מרחוק את המחצצר מציץ מבעד לחלון גבוה. לציון המחצצר שהתריע על בוא הטאטארים, אבל חץ שלהם פגע בגרונו והפסיק את מנגינתו. כדי לצלם צריך עדשה יותר מאסיבית מזו שהייתה לי.

בכיכר הקטנה ראינו אמנות מצויירת וחנויות מכל סוג.

הפן היהודי

 

איך ההרגשה לראות כתובות בעברית על מבנים? מורכבת. עוד אין לי שם בשבילה ולמרות שעבר קצת יותר משבוע מאז שחזרנו, לא לגמרי עיכלתי את החוויה. הדפדוף בתמונות מאיזור Kazimierz (קז'ימייז') משאיר את הדברים חיים בראש ואפילו בתחושה בגוף.

עברנו ליד בתי כנסת סגורים ונכנסנו לאחד פתוח ופעיל. ראינו, התעכבנו וצילמנו שלטים על מסעדות ובתי עסק בעברית. יש משהו מוכר ומקבל להסתובב ליד בית הכנסת כשמסביב עברית. יש משהו מוכר ברחובות האלה.

גם כאן יולה המדריכה הדהימה ברמת הידע והפרטים של ההסטוריה של היהדות והיהודים. הקשבנו ולמדנו על ההסטוריה של יהדות קרקוב, קשריה עם האוכלוסיה הנוצרית ועם ההנהגה. במהלך הביקור במפעל שינדלר הופתעתי לגלות שהיא לא ביקרה בישראל. כבר כמה שנים שהיא מתכננת ואני מקווה גם שהשנה זה יקרה וגם שנוכל להפגש שוב.
ידעתם שחלק קטן מתפאורת הסרט 'רשימת שינדלר' הושאר?

שכונת פודגוז'ה – המושל הגרמני הנס פרנק העביר אליה את היהודים מבתיהם ברובע היהודי ושיכן בהם נוצרים. כך יצר את הגטו.
עצרנו בכיכר השילוחים ואנדרטת הכיסאות. כל כך הרבה שנים אחרי, הגענו כשהכיכר ריקה מאנשים וזה עדיין לא נתפס.

נכנסנו לבית המרקחת בקצה הכיכר ושמענו את סיפורו של תאדאוש פאנקייוויץ'.
הרוקח הפולני נוצרי שהמשיך להפעיל את בית המרקחת והציל יהודים. זה כל כך על קצה המזלג. אל תפספסו. מגיע לו שנדע את הסיפור, נזכור ונעביר אותו הלאה.
מתוך האתר של "יד ושם".

בית החרושת לכלי אמייל של שינדלר שהפך למוזיאון. מוצגת בו תערוכה קבועה, פולין תחת המשטר הנאצי. בעיני זה מאסט.
אם אין הסטוריה משפחתית יהודית בעיר, קחו מדריכ.ה טובה לחלק הזה בטיול שלכם. תנו לרגשות לצוף, אל תמהרו לסכם. זה לוקח זמן ולא תמיד חייבים מילים.
להיות בקרקוב, יהודייה, דור שלישי, נכדה לסבתא מנצחת אושוויץ. זה מורכב רגשית. ה
רבה פעמים במהלך היום שהוקדש ליהודים ויהדות, תהיתי מה סבתא חיה שלי הייתה אומרת על המצאותי בקרקוב. ועוד יותר על שמצאתי אותה ידידותית וכזו שמזמינה לביקור חוזר.
אתר המפעל של שינדלר, המוזיאון

בוהו – שיק, גוד וייב ואוכל

 

חובבי אוכל פולני? ולא, אני לא צינית. הבו לי פירוגי כל יום ואני לגמרי מבסוטה. דגמנו אוכל מקומי, פולני אותנטי במסעדה פולנית מהתקופה האוסטרו-הונגרית.
הפעם הראשונה שלי במסעדת/אוכל גורמה התרחשה במסעדת "הברווז האפור" בכיכר הגדולה.

יש מסעדות, ביסטרו, בתי קפה ודוכנים במגוון עצום. תוכלו למצוא לצד האוכל המקומי, אוכל פולני-יהודי כולל מסעדות כשרות, אוכל סיני, איטלקי ועוד. קינוחים ומתוקים לצד מסעדות טבעוניות וחנויות טבע עם מזון בריא ואורגני. מיכל סידרה לכם מפה שתקל עליכם להתמצא בענייני אוכל טבעוני/צמחוני – מפת הצמחונות והטבעונות של קרקוב (כולל כמה אופציות ללא גלוטן).
בקישור בסוף תוכלו להירשם ולקבל אותה למייל שלכם.

חובבות הקפה, בחרו את המקומות שאתן שותות בקפידה. בעיניי קרקוב לא משופעת במקומות רבים עם קפה משובח ואפילו לא קפה טוב.
ביום השני מצאנו סופסוף קפה טוב בבית הקפה/קונדיטוריה galeria tortow . שהתלווה אליו פאי קטן וחמוד של בננות מקורמלות, לי. אגסים למיכל.
כוס קפה חביבה נוספת מצאנו בבית קפה שנקרא "החדר" עם כיתוב על הקירות מבחוץ ועל הדף הראשון של התפריט בעברית, מה שאולי היה פעם מקום לימוד יהודי, מהווה היום אכסנייה לערבי שירה ומשוררים. בפולנית.

גרפיטי על הקירות וחנויות של אמנות ויצירה מקומית, וינטאג', בגדים וגלריות ממלאים את רחוב Józefa והרחובות הקטנים המתחברים אליו. פשוט להסתובב ברגל, להסתכל, לספוג ולצלם. טוב, לא חייבות לצלם, רק אם אתן אוהבות ובא לכן.

אופנתיות בקרקוב

 

התארחנו בבית הספר לאומנות ועיצוב אפנה Kraków Schools of Art and Fashion Design. בית הספר הוקם בשנת 1989 ויש בו 5 מחלקות – עיצוב אפנה, צילום, עיצוב פנים, עיצוב מוצר ודרמה.
המרצים הם כולם אמנים ומעצבים שמשלבים את ההוראה עם עיסוק באמנות שלהם. הסטודנטים לומדים את מגוון המקצועות בשנה הראשונה ואחריה מחליטים על מסלול הלימודים. חלק מהבוגרים חוזרים בשלב כזה או אחר כדי ללמד.

 

 

ברור שברגע ששמעתי שיש מגמת צילום, מיד שאלתי אם מתוכננות סדנאות או הרצאות חד-פעמיות, יומיות ובאנגלית. מתברר שכן, בנוסף לסדנאות בצחומים אחרים כמו עיצוב תכשיטים. אני מבטיחה לעקוב ולעדכן. דווקא מתאימה לי סדנת צילום בקרקוב.
השתתפנו בפאנל שדן בעניין עיצוב פנים – מטבח שיתופי בבנייני ממגורים. היה מעניין לשמוע בתור "עומדות בפקקים" שגם לגרים מחוץ לקרקוב יש בעיות תחבורה. ואפילו יצא לנו לתרום לדיון את השנקל שלנו. או שני הזלוטי. ועוד באנגלית.

מתכוננים לכריסמס 2017

 

תודו שתהיתן מי תולה את הקישוטים על העץ בכיכר המרכזית…הגענו לבוקר ההקמה של שוק כריסמס ומתברר שלא היינו היחידות. התכונה והרגשת החג הוציאה רבים לראות מה כבר יש לדוכנים להציע. צבעוני, שמח ומואר בערב. דוכני מזכרות, מזון, בירה ויין חם. אמנם צפוף, אבל סוחף בתחושת החגיגיות ושווה ביקור. בבוקר האחרון שלנו בביקור, אפילו ראינו ילדים יושבים וכותבים מכתבים לסנטה. מעניין אם הוא עושה ביקור גם בתנובות. פולנית הוא כנראה קורא, אבל להתחיל לכתוב באנגלית היה לוקח לי יותר מדי זמן.
את העץ הדליק ראש העיר בשבת בערב, אבל אנחנו כבר חזרנו הביתה לילדים ולבני הזוג ונשאר לנו רק לדמיין

 

 

תחושה ותחבורה

 

נעים ונוח להסתובב ברחובות. מרווח, נעים ותחושה של קבלת פנים אדיבה ועיר ידידותית. דבר שקצת מתנגש בתחושה עם ההסטוריה של העיר.
גם אם מטפטף, אין סיבה להשאר במלון או בדירה.
בהליכה בלילה, או אפילו אחר הצהריים כשכבר מחשיך,  הסכמתי עם דברי המארח שלנו אנדרי צ'פלינסקי, ראש לשכת קידום ופיתוח התיירות בקרקוב – יש תחושת ביטחון. גם בחושך.
בסיור הזה אמנם היינו שתיים. אבל גם אם הייתי לבד לא הייתה לי בעיה לצעוד ברגל מהכיכר לבית המלון או לנסוע בחשמלית.

בחשמלית אפשר לשלם במטבעות בלבד, לא לשכוח לקודד את הכרטיס במכונה בתוך החשמלית. ליד כל תחנה יש מכונות שניתן לרכוש כרטיסים במטבעות, שטרות וכרטיס אשראי. אפשר לבחור בשפה האנגלית, כך שאין בעיה.

אם בא לכן אוטובוס תיירותי, דו קומתי – לכו על זה. קונים כרטיס יורדים ועולים בתחנות השונות ברחבי העיר, אפשר להיעזר באוזניות ולבדוק מה רוצים לראות במפת המסלול. לא חוויתי, רק ראיתי אותם חולפים על פנינו כששוטטנו ברגל. יופי של פתרון ליום גשום. לנוחותכן הנה כאן קישור לאתר.

ויש את הסיורים ברכבים שהזכירו לי את הקלנועית של חמי וחמותי, נראה חביב, אולי אנסה בפעם הבאה כשאחזור לקרקוב.

ויש את הכרכרות

 

מה עוד קורה בקרקוב, למה מתחשק לי לחזור?

 

בית הספר לאמנות ולאופנה מציג תערוכות בוגרים כדי לעקוב צריך ללחוץ כאן ולתרגם לאנגלית.

פסטיבל התרבות היהודית בקרקוב התקיים בתאריכים 24.06.2017 – 02.07.2017, אפשר לעקוב כאן להתעדכן לשנת 2018.

פרטים על אירועים מוזיקליים אפשר למצוא כאן.

תודה גדולה למיכל, שהיא "רואה עולם" על ארגון סיור הבלוגריות, את הפוסט המושקע ומלא הידע שלה ואת המפה שהבטחתי לכן, כנסו כנסו לכאן!

למר אנדרי צ'פלינסקי, ראש לשכת קידום ופיתוח התיירות בקרקוב, על האירוח, בניית תוכנית הסיורים והליווי במהלך הביקור. אין כמו לחלוק מנות במסעדה לקירוב לבבות.

למלון GOLDEN TULIP KRAKOW KAZIMIERZ על האירוח וקבלת הפנים הלבבית.

ורגע לפני פרידה,
מוזמנות לאינסטוש שלי, כי לא הכל נמצא כאן. עוד מקרקוב שלי, נמצא כאן.

מה היעד הבא שלי?
תוכלו לגלות בסוף החודש, יש למה לחכות.
ליטל