Google it בעברית

שוב פעם לכתוב על גיל 40? שוב פעם לחשוב ולכתוב על השינויים? שוב פעם תמונות וצילום? מאחר וזה מעסיק אותי כל כך, התשובה היא, כנראה כן. במסגרת "גיל האומץ שלי", אני מנסה לאתגר את עצמי ולצאת מאיזור הנוחות. הכי נוח לי לא להצטלם, בטח ובטח בסרטונים. מאז שהתחלתי לצלם כתחביב, אני מוצאת את עצמי הרבה יותר מאחורי העדשה מאשר מלפניה, אבל גם על זה אני עובדת. לאט, לאט.

..

בבוקר יום חמישי מצאתי את עצמי (אחרי שכמעט השתפנתי וביטלתי) במשרדי גוגל, לוקחת דף עם לו"ז שכותרתו YOUTUBE SALOONA ACADEMY – AGENDA, מצמידה לשמלה תג עם שם ומתיישבת בכיתה ללמוד איך להקים ערוץ יוטיוב, איך לצלם, איך לערוך וקצת על תנועה וגולשים (גם כאן אנליטיקס? אוי ויי!)

כמובן שלפני שהתחלתי רשמית את היום בקשתי יפה לצלם את הדלפק עם הלוגו. פייר? התרגשתי. התמונה לא חדה וגם לא ממש יצירתית או נותנת זוית חדשה, אבל הי…יכולתי לשלוח תמונה מגניבה בווטסאפ המשפחתי. כבר המתבגרים רשמו נקודות זכות לאמא. יאי!

desk147_800x592 (1)

משעה 9.30 בבוקר ועד 15.00 בצהריים, עם שתי הפסקות לאוכל (זה נכון מה שאומרים על האוכל בגוגל), ישבתי והקשבתי. ישבתי ולמדתי. ישבתי וניסיתי להבין איך בסוף היום אני באמת מצליחה לאזור אומץ, לפתוח ערוץ יוטיוב ולהעלות סרטונים שקשורים לנושאים עליהם אני כותבת.

איה וענת מגוגל הצליחו להסביר לי מה עשה יוטיוב מבחינת תפוצה והפצת ידע והדגימו שתוכנת העריכה פשוטה לתפעול. נחיה ונראה כשיגיע זמן התכל'ס, כמה הצלחתי להבין ולהפנים.

שחר רזניק – צלם ראשי ובמאי  הרצה לנו בנושא צילום. אחת ההרצאות הטובות ששמעתי בזמן האחרון. בגובה העיניים, בקצב שמתאים לקבוצה, עם דוגמאות ל"עשי ואל תעשי", עם סבלנות רבה לשאלות. בזמן יחסית קצר הצליח להעביר את הדברים הבסיסיים כדי להתחיל לצלם ולעשות את זה הכי טוב שאנחנו יכולות.

..

היום הזה אפשר לי מפגש מחוץ למסך עם בלוגריות-קולגות שלא פגשתי מזמן והתגעגעתי, כאלה שלא פגשתי פנים מול פנים ובזכות הקורס הזה הכרתי. אפשר היה לדבר על כתיבה, על מעבר מבלוג ל-ולוג ולמה צריך את זה בכלל? האם צריך את זה? דיברנו גם על קהלים שונים, בגילאים שונים.

היו חלקים בהרצאות שהרגשתי שהמרצה מדברת יותר אל ילדיי המתבגרים מאשר אלי, אבל ניסיתי להתמקד במחשבה שאולי אני ושכמותי, כלומר כותבות בלוגים בנות 40+, נצליח להעביר את הקהל שלנו מקריאה לצפייה. או לפחות לשלב בין השניים. ותודה נירי ויסמין על עידוד ורוח גבית בשורה האחורית.

אז יש את החשש מהטכנולוגיה, מההתעסקות במדיה אחרת עם כלים שונים ונוסף עליו ההתעסקות במראה – כן קמטים לא קמטים, רואים או לא רואים את הפיגמנטציה, מה עושים עם סנטר כפול, של מי הקול המורתי הזה לעזאזל…הבנתן לאן אני חותרת.

אני מנסה לעבוד על לנסות ולראות את אותו דבר, מזויות שונות. אולי מה שנראה גדול ומאיים במבט מקרוב, בהתחלה…

elektra8521_800x457

יכול להראות פחות מפחיד כשהוא התמונה הגדולה. אולי…

elektra8522_592x800תודה גדולה לסלונאיות שהגו, יזמו והוציאו לפועל את הקורס הזה. בשאיפה להתגבר על כל מה שמעכב, למצוא תכנים שיהיו מספיק מעניינים ואכן ליישם את מה שלמדנו היום ולהגיע עם סרטון בערוץ כשניפגש בעוד שבועיים.

..

לא יכולתי להתאפק אימצתי לתמונה אחת את הטרנד האינסטגרמי לצלם כפות רגליים על משטח מגניב. ו…כן אלו הקרוקס-בובה שלי ואני מתה עליהן. נכון שהשטיח הוא כל כך הסרט "מטריקס"?

crox4321_800x591 (1)

אשמח אם תכתבו לי מה דעתכן – הייתן מעדיפות לקרוא מה שיש לי להגיד או לראות ולשמוע?

שלכן,

ליטל ירון – אשה בפלוס

 

הפוסט משתייך לסדרת "מתחילה מהתחלה כותבת יומנרשת".

פוסטים נוספים – ממתק בחניון

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
ליטל ירון - אשה בפלוס

אישה בת 40+ שכבר נוטה יותר לכיוון ה-50. פסימית בהחלמה או אופטימית בהתהוות משתדלת להסתכל על הדברים מהצד החיובי, מהפלוס. מטיילת לבד ועם אחרים, תולעת ספרים, אוהבת מילים וכותבת גם למגירה וגם למסך. מכורה לקפה, קרמשניט ופאי לימון.
עוד עליי>>

פוסטים נוספים בנושא

תגובות ושאלות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן