ממדף הספרים – אקלים / ערן שגיא סשיצקי

זה הפוסט שפרסמתי בקבוצת "מועדון הקוראות של סלונה" בפייסבוק, הוא נכתב כשהתחלתי לקרוא את פרק 7 –

בינתיים מבטיח. אני אוהבת את השמות בעברית, את השילוב של כפר שמריהו ת'א ורמז לערבה, אוהבת את השילוב של עשיר, דוקטורנט, מורה ורקדנית. כמובן שחוות דעת מנומקת בוא תבוא. שבת שלום לכל חובבות הקריאה. 

 *השרשרת בצילום – עיצוב ייחודי של אילנית דארבי

אני אוהבת ספרים שמדברים בעברית, שמדברים את הארץ, את האנשים. ספרים שמדברים את העכשיו שאני מכירה. מסתבר שאני אוהבת ספרים של סופרים צעירים.

הספר מצא חן בעיני כבר בבחירת התמונה על הכריכה, כבר בכך שהוקדש "לאמא", כבר בבחירת הטקסט בחלק האחורי של הכריכה.

כשסיימתי לקרוא, מצא חן בעיני גם שם הספר. אחרי שסיימתי לקרוא בחירת השם גרמה לי להמשיך ולחשוב על הקשר בינו לבין העלילה.

על מי מדבר הספר?

אם בדרך כלל מדברים בספרים, בסרטים על משולש רומנטי, אז כאן זה מרובע רומנטי. או כמעט מרובע רומנטי. כל זוג צלעות מקבילות נמשכות אחת לשניה.

הזוג הראשון מורכב ממיקה ואביתר. היא רקדנית שהתקדמה מהר ובטבעיות מהלימודים בתיכון, לאנסמבל של להקה מפורסמת וללהקה הבוגרת, המוכרת. הוא דוקטורנט לפילוסופיה וסופר בהתהוות ובהוויה. או לפחות, שואף להיות כזה. הם ביחד, לא נשואים והספר מתחיל בהתממשות הפחד שלהם שהם יצטרכו לעבור דירה מדירתם השכורה והמפנקת לדירה אחרת.

הזוג השני מורכב מעמית ואורי. היא בת הערבה במקור, ממושב צופר. כל חייה ציפו ממנה והיא נענתה ועמדה בציפיות. למדה ספרות, הצטיינה, תואר ראשון ותואר שני. למדה הוראה ומלמדת בתיכון, ספרות מוגבר. היא נשואה לאורי. נאה, מקסים, בן להורים עשירים מכפר שמריהו. למרות היהלומים והאומנות שהקיפו אותו כל חייו, את "הכסף הגדול" הוא הרויח לבד. עולם העסקים, הסטארט-אפ, היכולת לראות כמה וכמה מהלכים קדימה, זיכו אותו בכסף והרבה. בחיי נוחות מפנקים, בדירה גדולה ומרווחת, באוטו יקר ויוקרתי ו…נשים "מהצד" הרבה, כל הזמן, כל שנות נישואיו.

ברקע דריה, בתם של עמית ואורי. לוסי, הכלבה שמביא בהפתעה אביתר, נעמי חברתה הטובה של עמית מזה שנים, ליאב החבר הטוב ביותר של מיקה עוד מתקופת הלימודים ועידו חברו ושותפו לחלק מעסקיו של אורי. עם עידו יש לאורי תחרות סמויה של הצלחות וכיבושים. כל אחת מהדמויות הללו מאירה מדי פעם באור שונה על אחת מהדמויות הראשיות, מוסיפה עניין, מוסיפה צבע, משלימה פרטים ביוגרפיים וממלאה חללים של מידע אצל הקורא.

על מה מדבר הספר?

מיקה ואביתר עוברים דירה. מדירה מפנקת במיוחד לדירה צנועה ברחוב יעל בת"א מבעד לחלון ההמרפסת שלהם מזהה אביתר דמות בחלון, בבניין מולם. דמות אישה. מיד הוא מתייג אותה כנאה והיא מעוררת את סקרנותו. גם עמית שאת דמותה זיהה אביתר שמה לב שמשהו קורה, שמישהו מסתכל עליה מהבניין שמצידו השני של הרחוב. מה שמתחיל במבטים סקרניים הופך לאט לאט לשני קשרים נוספים, אחרים בין שני הזוגות. זוג אחד מממש את התאוות והרצונות הכמוסים, זוג אחר נפגש על בסיס אינטלקטואלי ונמנע מלתת לדברים להתגלגל. ארוחת ערב משותפת אחת הופכת את הקערה על פיה, מסחררת ומשנה את החיים של ארבעתם. סודות שנשמרו בקפידה נחשפים, הבנות בין בני זוג נשברות, אמיתות מתמוטטות, פרידות ופחדים מהן מתממשים ויש גם התחלה מפתיעה אחת שמגיעה בסוף הספר.

הספר מדבר על קשרים שנבנים ומתפוררים, על הבנות שהופכות לכאב, על היכולת לקבל "מעידות" של בן זוג כי "זה אופיו והוא לא יכול אחרת" והאם זה דבר שבאמת יכול להתקיים לצד או בתוך זוגיות. מחשבות על משבר גיל 40. תיאור של קשר שמתחיל באהבה והרגשה שהגבר שלצידי הוא ה-איש ונגמר בשיעמום על גבול סלידה. ויש גם את החלק שבו יש הבנה שאי אפשר לאכול מהעוגה ולהשאיר אותה שלמה.

ברקע מערכות היחסים מתואר המאבק של אביתר במשרה שהוא אהב אבל הפסיק, בפוטנציאל שאמור להיות ממומש בדוקטורט אבל הספקות שמנקרים מכשילים אותו ועל התשוקה הבוערת של לכתוב ולפרסם את הכתוב.

דמות משנית שאהבתי

לוסי, הכלבה שהביא אביתר כדי להפתיע את מיקה. לוסי הופכת להיות עדה ליחסים ההולכים ומשתנים, הולכים ומשתבשים כשרק צד אחד רואה ומרגיש את השיבוש. היא מלווה בעיניים ובהרגשה את השינויים, היא מזהה. בזכותה יכול הקורא להבין טוב יותר מה קורה בין אביתר ומיקה.

דברים שפחות אהבתי

יש חלקים בספר שבעיני התיאורים בהם מעמיסים, מסרבלים. הופכים את הקריאה לפחות זורמת. הם לא רבים ואם צולחים אותם, ממשיכים להנות ממה שיש לשגיא להציע. ולגבי הסוף – באופן אישי אני מעדיפה סופים "סגורים" שבהם ברור מי עשה מה, מי אמר מה, מי בחר מה ולמה. סופים שבהם הכל ברור וידוע. במקרה הזה הסוף פתוח, לפחות בחלקו, לפחות לגבי חלק מהדמויות המרכזיות. אבל אין לי שליטה על הסוף ולכן תצטרכו להחליט לבד אם הוא לטעמכם או לא. מה שכן, הסוף הוא גם התחלה ויש בו אלמנט של הפתעה.

ממליצה או לא ממליצה? הספר חביב מספיק כדי שארצה לקרוא את הספר הראשון. ממליצה, אבל לא יכולה להמליץ בחום.

*** הספר התקבל מהוצאת הספרים כנרת, זמורה – ביתן ***

 קריאה מהנה,

שלכם,

ליטל ירון – אשה בפלוס