התאהבתי בשרונה מרקט בפסח האחרון. זאת הפעם הראשונה שביקרתי בו וגם זה היה מקרי.
ככה פתאום בתחילתו של יום גילינו שאנחנו "זוג צעיר" הבכור אצל הדוד הצעירה אצל סבא וסבתא, בית שקט.
אחרי שכנוע קצר ומפתיע הסכים האישלי להצטרף אלי לבוקר בשרונה, מראש אמרתי שממש מתחשק לי לצלם, אבל אם אין לו סבלנות, הפוג'י נשארת בבית.
הפוג'י הצטרפה, האישלי הגיע מצוייד בתיק מלא סבלנות ואני נכנסתי למתחם ונשביתי. נכון, זה ניחוח של חו"ל אבל לא ממש דומה. נכון, זה מיש-מש שחלק מהמבקרים לא מבין או אוהב. נכון, יש מקומות שהמחיר לא תואם את מה שמקבלים. הכל נכון ובכל זאת. משהו באוירה "עשה לי את זה".
הגענו לפני השעה 10 בבוקר כך שיכולנו להסתובב די בקלות, יכולתי לעמוד, לשבת, לכרוע ולצלם, יכולתי לדבר עם האנשים בחנויות ולבקש אישור לצלם כשהיה נראה שהם זורקים לעברי מבט חשדני.
בצורה אופיינית צילמתי תמונות לא אופייניות למקום, דיברתי, שאלתי, הסתכלתי מבעד לעדשה וגם לא. היה לי זמן לעצמי משולב בזמן זוגי. אחרי שעה וחצי ריחמתי על האישלי אמרתי לו בצורה משכנעת שמיציתי, אבל בטוח אחזור שוב.
אחרי שבועיים חזרתי שוב. עם המצלמה ועם פרטנר לצילום. גם בפעם השניה היה תענוג. ראיתי את המוכר, אבל גיליתי חדש. חששתי שאמצה מהר ושמחתי שהתבדיתי.
כל כך דיברתי על המקום שחברה הודיעה לי – יאללה, באפשרות הראשונה שלשתינו יש יום חופשי באמצע השבוע – אנחנו הולכות.
ואז הגיע היום…חברה הזמינה אותי להצטרף לאירוע יזמים צעירים של "קרן שמש" בקניון עזריאלי. נפגשנו, הכרנו עסקים ועוסקות/עוסקים, יזמיות ויזמים, דיברנו, טעמנו. היה מרשים, מושקע, טעים ונעים. בדקות של אור אחרון הרמתי את הטלפון וצילמתי בניין וחצי מרבי הקומות. שיהיה.
בדרך חזרה הביתה ברכבת, כתבתי לאישלי הודעת ווטסאפ על האירוע וצירפתי את התמונה עם הכותרת "מרגישה קטנה".
לא הספקתי לשלוח אותה כשהוא צלצל ושאל: "איפה את? שמעת שהיה פיגוע בשרונה?"
זה באמת כל כך קשה להענות ל"בלגאן" מבקשים "שלח לי שקט בקופסה מארץ רחוקה"?
[youtube https://www.youtube.com/watch?v=lXU5M28HCm4 nolink]
ליטל ירון, אשה בפלוס
