בתיאום עם לוח השנה העברי צעירת הבית מתחילה לצעוד בדרכים חדשות. היא נמצאת ממש בעיצומה של שנת בת המצווה וממצה אותה כמה שניתן. ביום ההולדת ה-12 שלה החלטנו שאת ה”בוק” שלה אנחנו נאסוף לאורך 11 חודשים. בסיומם תבחר את התמונות שהיא אהבה ונפיק מהן אלבום שמסכם שנה של חוויות.
אם כמעט כל הבנות סביבה הכינו אלבום כזה ליום הבת מצווש, היא ביום יום ההולדת עצמו רק ירתה את יריית הפתיחה.
מאפריל 2017 אנחנו אוספות חוויות – לבד, שתינו, משפחתיות, עם חברות. יש חוויות מתוכננות ויש מקריות. לשמחתי היא אוהבת להצטלם. לשמחתה אני אוהבת את הצד השני. כך קרה שהיו ימים שצילומים היו המטרה והיו ימים שהמצלמה הייתה שם רק כדי לתעד. הספקנו להיות ביחד בפראג, בחופשת הקיץ עשינו שלוש גיחות לטיול עירוני בתל אביב וסוג של איזנו ביום משותף רק היא ואני בכנרת. טבלנו בים, בבריכה וסתם התכרבלנו על הספה לסרט קיטש.
אפילו יש לנו סלפי’ס כדי לתעד. הדברים שאני מוכנה לעשות איתה…
נגמר הכיף הגדול שנקרא חופשת הקיץ והצעירה, שמכונה לפעמים הגיברת. כן, האות י’ בכוונה כאן.
בקיצור, הגיברת התחילה את חטיבת הביניים. משהו חדש, גדול וקצת מאיים. או אולי הרבה מאיים. כיתה חדשה, שכבה חדשה, מורים חדשים, מחנכת חדשה, מקום חדש. טוב, הבנתן ת’קטע. המון דברים חדשים. אנחנו, היא, אני , אבא שלה. כולנו בתקופת הסתגלות.
בנוסף יש את הדבר הקטן הזה של הכניסה לעולם הגדולות. כולל עניין מוגבר בבחירת ביגוד, אקססוריז, טיפוח, איפור וחוש אופנתי מיוחד.
היו-טיוב מלא בסרטוני איפור, מה שמעודד להתאפר בגיל צעיר מדי. לפחות לדעתי.
אחרי משא ומתן הוחלט, יפ גלוס עדין מותר בימי שישי ולמסיבות.
לקים בגוונים בהירים מותר לזמן בית הספר. לקים נועזים מותר בחופשות.
לראש השנה, החלטתי לבחור לה מתנה שהיא מקבץ. קפיצה קטנה לסופר-פארם הניבה מארז משמח של שלושה צבעים של ליפ גלוס ושלושה בקבוקוני לק. ולמה? כי הצבעים מקובלים עליי והיא יכולה להשתמש בהם. שתינו מרוצות.
כי יש משהו בוורדרדים שהוא אופטימי ושמח, שתי תכונות שמגדירות את הילדה שלי.
כי אני יודעת שהיא תעדיף כמה מתנות קטנות על פני אחת גדולה.
כי אני רוצה שהיא תתחיל את השנה בחיוך.
יכולות לדמיין כמה גדול הוא היה כשהיא פתחה את האריזה?
ילדה שלי.
שתהיה לך שנה טובה. של התחלות טובות והמשכים טובים יותר.
אמא
