ממדף הספרים | המיילדת מן ההרמון | רוברטה ריץ'

רגע לפני הספר 

חופשת הקיץ כבר ממש לקראת סיום. בוקר אחד כשהילדה ישנה אצל הדודים והילד ישן עד מאוחר החלטתי ללכת לים, לבד. על המושב לידי הנחתי את הדברים שצריך לבוקר בים לפי סדר החשיבות – ספר, כובע, קרם הגנה ומגבת.

אחרי שחייה קצרה והשתרעות על מגבת עם כוס קפה קר, הספר הוכיח את עצמו כ"ספר בריכה" או "ספר ים" מעולה! התחלתי לקרוא ולא הצלחתי להפסיק, מזל שכיוונתי לי התראה בטלפון, אחרת פשוט הייתי נשארת בים ושוכחת לחזור הביתה, לילדים ולהבטחה ללכת איתם לסרט.

עלילת הסיפור – איפה? מי? מתי?

עלילת הסיפור נעה בין כפר קטנטן בצ'רקסיה תחת ממשל האימפריה העות'מאנית (1578), שני מחוזות בעיר קונסטנטינופול, הרובע היהודי ברומא, ארמון הסולטאן בקונסטנטינופול והספינה "אפרודיטה". נשמע מבלבל? קצת. אבל ריץ' מצליחה לשמור על עניין כך שרוצים להמשיך לקרוא כדי לדעת מה קרה בהמשך וגם כדי להבין איך הדברים נקשרים זה לזה.

במרכז העלילה נמצאת חנה לוי, מיילדת יהודיה שעברה/ברחה מוונציה לקונסטנטינופול. היא השאירה מאחוריה עיר אהובה שהיתה קשה ליהודים ועם יצחק בעלה ובנם מתיאו ניסתה לבנות חיים חדשים. בתוך זמן קצר הצליחה חנה להתחבב על הוואלידה, אמו של הסולטאן ונקראה לטפל בבעיות שונות שצצו בהרמון.

לילה אחד חנה נקראה בדחיפות והובלה על ידי הסריס לפגוש בנערה שנחטפה והובאה להרמון. תוך זמן קצר היא מגלה שהנערה יהודיה ועוזרת לה למצוא דרך לשרוד בחייה החדשים. הדרך להשרדות עוברת דרך שני סודות גדולים כל כך, שאם יתגלו עלולים להביא למותן של שתיהן. של לאה, הנערה היהודיה החטופה ושל חנה, המיילדת.

זה סיפור של אומץ וגבורה, זהו סיפורן של נשים חזקות שעושות כל מה שהן יכולות לשרוד ולעזור לאחרות לשרוד. הנשים הן המרכז – העלילה נסובה סביבן, הן המובילות. וכל זה בתקופה שסימנה את ההיפך. החל בחנה, דרך אמו של הסולטאן, לאה, בשתי חברותיה של חנה שעוזרות לה במשימת ההצלה וכלה אפילו בפרנצ'סקה המתחזה.

זה סיפור שמאפשר הצצה לגלות יהודי וונציה, לחיי היהודים תחת השלטון העות'מאני, לחיי נשות ההרמון, לחייה של אשת הסולטאן על בעיותיהם במקרה של אי הולדת בן/זכר, לחיי הכפריים המרוחקים ממרכז השלטון, לתככים שקשורים לכסף וירושה, לאימוץ ולאהבה ואפילו לנושא הייבום והחליצה.

ריץ' מצליחה לתאר בצורה שובת לב את סיפור אהבתם וחיי הנישואים של חנה ויצחק, את העובדה שהאהבה שרדה למרות העקרות, למרות שלביתם ולחייהם נכנסה זרה יפהפייה. היא מתארת את מעמדה של אשת הסולטאן שקשור ישירות ליכולתה ללדת בנים, את מקומה של אמו של הסולטאן בארמון ובקבלת ההחלטות. היא מתארת תככים ומזימות שמונעים מבצע כסף בארמון אבל גם בתוך משפחתו של יצחק. וכל זה ממש על קצה המזלג.

ריץ' מפיחה חיים בסולטאנות העות'מאנית כך שממש אפשר לדמיין את הרחובות, ההרמון, הארמון, את מראהו של הסריס, את גורל הכפרים הרחוקים שנכבשו על ידי שבטים ברברים ואת אומנות טויית המשי ועולם המסחר במשי.

הספר הצליח לרתק אותי ולהקסים אותי כך שהתחלתי לקרוא אותו בבוקר, חזרתי אליו בערב עד שסיימתי לקרוא אותו לפנות בוקר. כתיבה קולח ומעניינת. התיאורים מקדמים את הקריאה ולא מעמיסים עליה.

באופן אישי אני אוהבת סופים "סגורים" כך שלסיים את הספר בידיעה מה קרה לכל אחת מהדמויות המרכזיות – עשה לי טוב.

 שורה תחתונה ובקצרה

 הספר מהנה, מעניין, קליל, קצר, נקרא במהירות, מתאים לטיסה, לחופשה קצרה (אם את קוראת מהר, קחי לחופשה ספר נוסף)

רגע לפני הפרטים הטכניים – חשוב לדעת שיש מילון מונחים, מופיע בעמודים 234 – 237. ממליצה להציץ בו לפני ובמהלך הקריאה.

וממש רגע לפני סיום – את הספר "המיילדת מוונציה" לא צלחתי. אפשר להבין וליהנות מהספר הזה, גם בלי לקרוא את הקודם

רומן הסטורי

237 עמודים

תרגמה: רוברטה בנוביץ'

הוצאה: כנרת, זמורה – ביתן, דביר

קריאה מהנה,

ליטל ירון – אשה בפלוס