ולנסיה – איך כתבתי לי כרטיס טיסה?

רציתי לסגור את הבלוג. להפרד יפה, לנעול את הדלת ולתלות את המפתחות. הרגשתי שזה לא זה. שכל עניין הכתיבה לא עובד לי יותר. צפו ועלו החששות והמחשבות בסגנון של את מי זה מעניין בכלל, מי קורא אותי חוץ מכמה חברות והקולגות שלי שהפכו לחברות. הרגשתי שאין לי שום דבר להציע, שלכולן סביבי יש חיים מעניינים ששווה לכתוב עליהם, תחביב מדליק, מקצוע מעניין. כאלו מן.

ticket2222

מזל שהיו סביבי בדיוק האנשים שהייתי צריכה כדי לא להרים ידיים, להבין שהכתיבה היא קודם בשבילי. היא הנאה, היא תענוג, היא מקום להוציא מהראש והלב אל הדף. או במקרה הזה אל המסך של הבלוג. הבנתי שבאמת קל לי יותר לכתוב את הטוב ואם לא טוב, זה ממש בסדר לקחת הפסקה או לנסות למצוא משהו טוב בכל זאת. הרי לא סתם קראתי לבלוג "אשה בפלוס". לא ידעתן למה? מוזמנות לקרוא עליי בדף למעלה. הכל שם. ככה זה שיש חברה אחת טובה שמאמינה בך ודוחפת כל הזמן חזרה למקלדת, היי מיכלי. ותוסיפו לזה פרלמנט שלם של בלוגריות ובלוגר שהפכו לקבוצה תומכת. תודה יונית.

grafiti3333

כל זה קרה לפני שלוש שנים, בתוך התקופה הסוערת והקצת דאון שלי של טרום גיל 40. מאז זרמו הרבה מים בנהר הטוריה בולנסיה. מי שקצת יצא לה לעקוב אחרי כאן, או בדף הפייסבוק שלי ראתה שלאט לאט דברים התחילו ליפול למקום הנכון. טיפטיפונת לפני יום ההולדת הרגשתי איך הכוכבים מסתדרים לי בול במקום. הפכתי שלמה עם ההחלטות שלי, עם הכתיבה שלי, עם שינוי קריירה נוסף. התאהבתי בצילום, נסעתי לחו"ל בזוג, במשפחה ואפילו יותר פעמים לבד. והמשכתי לכתוב. ואיזה מזל היה!

beer4444

הכתיבה שלי כן מדברת לנשים, מתברר. חלקן מגיבות, חלקן מגיבות באופן פרטי וחלקן מפתיעות ומפרגנות כשפוגשות אותי פנים אל פנים. הכתיבה שממנה רציתי להיפרד, הביאה אותי להשתתף בכתבה במגזין רואה עולם. הסיעה אותי לצימרים, הלהיבה אנשים מטיול הבת מצווש בפראג ועוד כל מיני כאלה שעושים נעים.

ואז, או אז הגיע רגע ענק. שיחת טלפון שהעיפה לי את הפוני. סתם, אין לי פוני, זה לא עובד עם שער גלי ונפוח. אבל היי, יש לי פס בלונד. גם סבבה. העיפה לי את הבלונד מהשער. שיחת הטלפון הזו שלחה אותי כנציגה של המגזין רואה עולם, על ידי חברת אשת טורס לסיור עיתונאים בולנסיה, יאפ, זאת שבספרד. בכך הצליחו מיכל ואשת טורס להגשים לי חלום. להסתובב בעיר אירופאית, לצלם, לכתוב עליה בפייסוש ואחר כך שתי כתבות, להעלות לאינסטוש את התמונות ופשוט להנות.

city5555

ארבעה ימים של שיכרון חושים מהיופי שהיה לולנסיה המחוז ו-ולנסיה העיר להציע. ארבעה ימים של נופים יפים מתחלפים, אוכל מעולה וחברותא מצחיקה עד דמעות.

היה לי קל להתאהב בולנסיה. כפרעליו טוען שיש בי משהו קצת בעייתי. הוא איתי 18 שנה, אם הוא מצא רק משהו אחד בעייתי, אני ממש בסדר. לטענתו זה אי אפשר שכל פעם שאגיע לעיר חדשה אני אתקשר אליו ואצעק לו באוזן. מאמי, איזו עיר משגעת/יפה/מהממת, אני מאוהבת. הוא טוען שאני מתאהבת סדרתית בערים. ואני? אני בכלל לא ידעתי שאני אהנה לצלם נוף אורבני. לא ידעתי שאני אתאהב בללכת לאיבוד ברחובות ובסמטאות. חוץ מזה, שיגיד תודה שאני לא מתאהבת סדרתית בגברים, אלא רק בערים. נכון?

oldies6666

ממש לא רק אורבני. העיר ולנסיה סיפקה מפגש של עבר ועתיד. שמש וגשם. מקומיים ותיירים.

rain1234

phone1234

nachine1111

new1234

מחוז אליקנטה סיפק טבע של ירוק, הרים ונהר. העיר גוואדלסט סיפקה טירה ונוף של אגם והעיר בנידורם סיפקה הרגשה של ים וחופש.

me1234

castle1234

steps1234

הרשיתי לעצמי לטעום ה-כ-ל. כל מה שהגישו לי. לא שאלתי שאלות ופשוט התענגתי על האוכל.

food1111

 

food3333

food3333

התאמנתי בצילומי סלפי. אני ממש לא בעניין, אבל אמרו לי שיש קוראות שזה מעניין אותן לראות לפעמים גם את האשה מאחורי המילים. סיריאסלי? אני אחפש זווית טובה לסלפי? אבל החלטתי לא להתווכח ויש לי יותר צילומי סלפי בארבעה ימים מאשר בשנה שלפני.

selfie1111

selfie2222

selfie3333

התאמנתי בלטייל בקבוצה שהיא כמו טיול מאורגן, התאמנתי בלעשות משהו שאני לא הכי טובה בו, סדנת בישול פאייה שולטתתת.
התאמנתי בלהתפנק בלי רגשות אשם, כי כשאת מקבלת חדר לבד במלון חמישה כוכבים את חייבת להנות ממנו. אבל ממש.

hotel1111

hotel2222

התאמנתי בלא להתבאס כשגשם, התאמנתי בלשנות תוכנית ולא לברוח למונית ולמלון כי קר לי נורא ולא הספיקו הבגדים שהבאתי. הלו לך מעיל מהמם מחנות יד שנייה שהגעתי אליה במקרה.

rain2222

קל להתאהב בה, בולנסיה. היא קלה להתניידות והתמצאות, היא משלבת בין תקופות, היא מסבירת פנים, היא שולחת באהבה למחוזות אחרים ומציעה שם טיולים ומראות אחרים. היא מתאימה לטיול בזוג, לטיול עם חברות ולטיול עם ילדים.

 

rain2222

כל פרטי הטיול, המקומות, האתרים, ההסברים והמידע ממש כאן בכתבה הרפתקאה בולנסיה
ומה עושים אם רוצים לטייל עם ילדים? בבקשה, מוזמנים לכאן
יש לי אינסטוש מדליק, מוזמנים להפוך לעוקבים

ולסיום, רק דבר אחד.
לא לוותר על מה שאתן אוהבות, מה יקרה? מקסימום תרוויחו

ליטל

22-20170426_191149

 

 

 

ליטל ירון - אשה בפלוס

אישה בת 40+ שכבר נוטה יותר לכיוון ה-50. פסימית בהחלמה או אופטימית בהתהוות משתדלת להסתכל על הדברים מהצד החיובי, מהפלוס. מטיילת לבד ועם אחרים, תולעת ספרים, אוהבת מילים וכותבת גם למגירה וגם למסך. מכורה לקפה, קרמשניט ופאי לימון.
עוד עליי>>

פוסטים נוספים בנושא

תגובות ושאלות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן