בית המצוות | מחזמר על בית זונות כשר

"ברוכים הבאים לבית המצוות" נשמע מבטיח, נכון? נשמע דתי, מן משהו של עשייה לטובת האחר, רוחני.

זה בהנחה שלא הכרתם את המחזה "אל נקמות" של שלום אש. גם אני לא הכרתי ובדיעבד אני שמחה על כך. אי-ההכרות גרמה לי לצאת אתמול מהעיבוד החדש והחדשני למחזמר המקורי מוקסמת. נכון, אני לא מבקרת תרבות ותיאטרון. נכון, שהרקע שלי לא מקצועי ואני לא חיית במה. אבל אני יכולה לספר לכם כ"צופה מן השורה" ממה נהניתי וממה פחות, מה מצא חן בעיני ומה פחות ומה בכלל קורה שם על הבמה?

מה הסיפור שלהם?

הסיפור על הבמה מורכב מכמה סיפורים, מדמויות ששזורות אחת בשניה. יחיאל הוא יהודי שחי בעיירה בפולין של המאה ה-19. אבל לא מה שהייתם מצפים מסיפורי ה"שטעטל" הרגילים. יחיאל הוא הבעלים של בית זונות בלב העיירה. בית זונות "כשר" שלא פתוח בשבת. הוא מתנהל בקשיחות, ביד רמה ובלי רחמים. לא כלפי העובדות שלו ולא כלפי מנהל המקום, פטר.

פטר הוא בנו של כומר העיירה. הוא לומד מיחיאל ומנסה להתתנהג כמוהו כשהשאיפה שלו לתפוס את מקומו כבעלים. הכומר מנסה להחזיר את בנו בתשובה ולהרחיקו ממי שנדמה לרגעים שבה הוא מאוהב, לולה. הוא לא בוחל באמצעים לענישה.

לולה אחראית על הזונות האחרות בבית המצוות, היא דואגת לשלומן ולרווחתן אל מול הרצון לגרוף רווחים גדלים ולכמות הלקוחות שמחייבים אותן יחיאל ופטר. היא בעצמה עובדת כזונה ומנסה להרוויח כמה שיותר כדי למצוא בסופו של דבר חיים אחרים.

חיהל'ה היא בתו של יחיאל. אם הוא האופל היא האור, אם הוא החטא היא הטוהר. אביה מנסה ככל יכולתו למצוא לה שידוך הגון כדי להוציא את שניהם מהבוץ של המנודים בעיירה. במהלך המחזה היא נחשפת למעשים, להתנהלות, לאנשים ולנשים בבית הזונות שמנהל אביה.

יחיאל עושה הכל, בעיקר משחד את הרב, כדי שישדך את בתו לאברך ראוי. הוא מנסה להשאיר אותה מחוץ לחיי החטא ומצליח, עד זמן מסויים.

המחזמר חושף את השחיתות ואת הקשרים של ממון ודת, כנראה שזו לא המצאה חדשה בת ימינו. את המוסר הכפול של האברכים והרב שלומדים תורה ביום, הולכים לבית הכנסת בשבת ובלילות באים לטעום טעמים אחרים לגמרי.

כשמגיע רגע השיא ונראה שהרב מצא לחיהל'ה שידוך הולם והגון היא הופכת את הקערה על פיה ומקבלת החלטה הרת גורל שתשנה את חייה, את חיי אביה, את חייה של לולה וגם תשפיע במעגלים גדולים יותר. היוצרות מתהפכות וחילופי תקפידים מפתיעים קורים על הבמה. הבטחתי בלי ספויילרים, אם אתם חובבי ז'אנר מחזות הזמר, מעניין אתכם לראות מה קרה בחיי עיירה יהודית פלונית, פשוט תצטרכו ללכת לראות.

פחות היה ברור בעיני הקשר שבין חיהל'ה ל-לולה, ברור לי הצורך בגורם ההפתעה והזעזוע, אבל משהו בדרך שהובילה לשם לא היה מספיק מהודק מבחינת הסיפור.

הסיפורים מעוררים מחשבה לא רק בענייני דת-תרומות-מצוות, אלא גם על יחסי הורים וילדים והמחירים שמשלם כל צד, על המקובל והמוחרם, על מוסר כפול, על יחסי נשים-גברים ועל יחסים חד-מיניים. וכל זה נעשה ונכתב במקור לפני כמאה שנה, ועוד ביידיש.

איך זה נראה על הבמה ואיך ההרגשה?

תפאורה מינימלית עד לא קיימת ומעט תלבושות שמתחלפות, שני דברים שבעיני שירתו את התפתחות העלילה. התמקדתי בתוכן, במילים, בתנועה של השחקנים, בהבעות הפנים. קצב ההתפתחויות מהיר, הומור וציניות שזורים בטקסטים, קטעי השירה מרשימים בתוכן ובביצוע של השחקנים.

בשתי שורות ישבו על הבמה נגני התזמורת שעל כליהם התנגנה מוסיקה יהודית "קלאסית" יחד עם ג'אז ולא רק. תענוג אמיתי לאוזניים.

בתור מי שפחות חשופה למחזות זמר, צוות "בית המצוות" עשה לי חשק לעוד.

מי השחקנים?

רפי ויינשטוק, אפרת כהן, זיו שליט, דר רוזנבאום, בן יוסיפוביץ', הדר ברנשטיין, מיכל פרדקין, יעל חיימובסקי, אייל שקף, דותן עמרני, יובל סטוניס

איפה זה קורה?

המחזמר הוצג בהיכל התרבות בת-ים במסגרת "חג המחזמר בת ים", בניהולו של אורי פסטר.

11-15/12/2016  עוד על "חג המחזמר בת-ים" תוכלו לקרוא כאן בקישור.

צילומים: אריאל בשור

צפייה מהנה,

שלכם,

ליטל ירון – אשה בפלוס