עוד (פעם) אחת… ואז עוד אחת אחרונה ודי…
עוד (פעם) אחת… ואז עוד אחת אחרונה ודי…
משפט הפתיחה של הפוסט הזה, הוא מחווה לאחד ממשפטי המחץ של הבכור בתור זאטוט. הוא נהג לומר אותו כשרצה רק עוד עוגיה אחת אחרונה, או עוד דחיפה בנדנדה לפני שיורדים ממנה והולכים הביתה, עוד טיפוס על סולם, עוד סיבוב בקרוסלה ועוד כאלה דוגמאות.
הפכתי לשלולית בכל פעם שהוא נעמד מולי. דמיינו רגע ילדון בגובה דשא וקצת, פנים רציניים וכף יד אחת קטנה מאוגרפת מלבד האצבע המורה והאמה, מורמת גבוה.
האצבע ייצגה מבחינתו את הפעם הזאת והאמה את הפעם האחרונה ודי. פלא שנמסתי לאמא במצב שלולית?
היו פעמים שהתרציתי והיו פעמים שהתעקשתי שזהו. נגמר. הולכים.
מדהים אלו זיכרונות, תמונות ורגעים המוח שלנו מקפיץ אל ההווה. ובכלל את המילה 'פעם' הוא הגה ללא האות ע'. וזה היה כל כך חמוד שלפעמים עשיתי את עצמי לא שומעת רק כדי שיחזור על המשפט שוב.
דווקא עכשיו, רגע לפני שהוא נפרד ממערכת החינוך באופן רשמי עולים בי זיכרונות הילדות שלו בתדירות גבוהה. גם כאלה שתפסו מקום במעמקי הזיכרון.
היום 07.07.2020 הבכור המדובר ניגש לבחינת הבגרות באנגלית.
לשמחתי הוא לא דואג או מוטרד ממנה. הוא מרגיש בטוח.
לטענתו שנים של גיימינג, קריאה, הקלדה וגם שיח באנגלית ברשת הן אלו ש"עשו את האנגלית שלי ממש סבבה", ציטוט שלו.
ובחיי שהוא ממש גיימר טוב. אני אומרת את זה בשיא האובייקטיביות, אפילו שאני מבינה בזה כלום ושום דבר, ולא כי אני אמא שלו או משהו 🙂
אם אני אתרגם את הדברים שלו מהפסקה הקודמת לשפה שאבא שלו ואני מבינים, הילד מקליד באנגלית במהירות שחבל"ז. הוא מקליד מהר יותר באנגלית מאשר בעברית. הוא קורא קריאה מהירה גם על המסך וגם ספרות (רק כשהוא חייב. למשל, לבוק ריפורט) וגם עלוני מידע וספרי הדרכה של מוצרי חשמל ועוד כל מיני ברושורים או הסברים אחרים. כולל להבין מה הוא קורא, כמובן 🙂
הוא אומר שכל מה שקשור למחשבים כתוב באנגלית, אז הוא חייב לדעת אנגלית. תודו שסך הכל זה נשמע די הגיוני.
רָעֵב – זו סופה של כל בגרות
בחינת הבגרות היום תתחיל בשעה 12:00 וכשהיא תסתיים, הוא יחזור הביתה מורעב, בלי לחשוב חס וחלילה לשלוח וואטסאפ או להתקשר אחריה כדי להגיד לאמא שלו. שבבית. שכוססת ציפורניים… איך היה לו.
אני כבר יודעת מה התסריט – הוא יכנס מבעד לדלת, ישטוף ידיים, יחליף בגדים, יחבק אותי, יצחק כשאני אגיד לו שהזיפים שלו מציקים לי ושיתגלח כבר, ואז בקול בס גברי הוא ישאל אותי בזמן שחצי גוף שלו נמצא עמוק בתוך המקרר: אמא! מה יש לאכול? אני גווע!
אחרי הבחינה באנגלית תשאר לו רק בחינת הבגרות בתנ"ך, אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר לגמרי, אז… to be continued
ולא לשכוח מסיכות! בגרות בימי קורונה, לא fun בכלל.
בהצלחה לכל הנבחנים,
י"בניקים תחזיקו מעמד, תיכף זה נגמר.
רק עוד אחת ודי 🙂
רוצים לקרוא מה כתבתי על הבגרות במתמטיקה? בבקשה – בגרות במתמטיקה בימי קורונה, עצות מאמא (לחוצה)
ליטל
