מיני-פוסט. תירוצים ותמונה בפייסבוק.

אתמול פגשתי מכרה שלא ראיתי הרבה זמן, כבר כמה שנים.

אשה שאני אוהבת ומעריכה במיוחד.

אחרי התעדכנות בילדות שלה ובילדים שלי,

בתואר השני שלה ובעבודה שלי,

איך זה בעיר החדשה שלה ובמושב (כבר לא ממש חדש) שלי,

היא אמרה לי שהיא קוראת אותי ב"פייס" ואם לא הייתי עוצרת אותה

היא לא הייתה מזהה אותי.

"הסתפרת!!! למה את לא מעדכנת את התמונה?"

חייכתי, אבל הזמן לחץ והיא מיהרה, התחבקנו ונפרדנו לשלום.

בדרך הביתה, באוטו חשבתי על התגובה שלה אם הייתי מספיקה לענות לה –

אני לא פוטוגנית, אני לא אוהבת איך שאני "יוצאת" בתמונות,

רואים את הפיגמנטציה, את הנמשים, את הקמטים החדשים.

וגם את הישנים. תמיד יש בעיה עם הזוית של האור במשקפיים וה…

היא בטח הייתה עוצרת אותי ואומרת – נו, אז את פחדנית! יאללה, תשני תמונה.

צודקת. אני פחדנית. בינתיים נשארת עם זו הקיימת.

צולם ע"י אופיר פוס, המדקר האלוף, במפגש צוות של "עידנים". נובמבר 2012.

שלכם,

ליטל ירון – אשה בפלוס.

ליטל ירון - אשה בפלוס

אישה בת 40+ שכבר נוטה יותר לכיוון ה-50. פסימית בהחלמה או אופטימית בהתהוות משתדלת להסתכל על הדברים מהצד החיובי, מהפלוס. מטיילת לבד ועם אחרים, תולעת ספרים, אוהבת מילים וכותבת גם למגירה וגם למסך. מכורה לקפה, קרמשניט ופאי לימון.
עוד עליי>>

פוסטים נוספים בנושא

תגובות ושאלות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן