אבא

שקשוקה וגעגוע

געגועיי לאבא. עוד מעט עשור מאז שהוא איננו, אף אחד בשום מקום לא הצליח לשחזר את טעם השקשוקה שהוא היה מכין. אם הוא מסתכל עלי עכשיו הוא לא מבין מה פשר המוצרלה בחלק אחד של המחבת, הוא גם לא מבין איך זה שעדיין אני לא מצליחה שיהיה 'צהוב נוזל'. לראשונה מאז שהבלוג קיים, פוסט כולל מתכון.

ה"פרומו" לגיל ההתבגרות, כאן ובגדול!

סליחה? מישהו יודע לאן הלכו הילדים הקטנים שלי? הפרומו של גיל ההתבגרות כבר כאן בבית. מרגישים אותו, מריחים אותו. כנראה שהאמרה שאצל בנות זה מתחיל בגיל 8 ואצל בנים בגיל 11, נכונה. אני מגלה שהעובדה שהייתי מורה 10 שנים בחטיבת ביניים ובתיכון וחינכתי כיתה בתיכון, לא ממש עוזרת לי כאמא. אוי ויי!

דילוג לתוכן