עבודה מהבית ועסק קטן בימי קורונה
כולם מדברים על פרודוקטיביות ועבודה מהבית בימי קורונה. גם אני. אבל אולי לא כמו שחשבתם.
אני כותבת את הפוסט הזה, קודם כל כדי להזכיר לעצמי של העתיד מה עשיתי בתקופה המוזרה וההזויה של המגפה. אם מה שעובד לי יכול לעזור למישהו אחר, הרווחתי רווח נוסף.
התחלנו היום את השבוע השישי בהסגר הקורונה וזה עדיין נשמע כמו סצינה מסרט מד"ב.
ב-15 במרץ הושבתה מערכת החינוך, ב-25 במרץ הוחמרו הגבלות התנועה לטווח של עד 100 מ' מהבית וב-31 במרץ הבנזוג עבר לעבוד מהבית.
שני ערוצי ההכנסה שלי נעלמו כמעט לחלוטין, כמו שקרה לרבים מבעלי העסקים הקטנים.
לרגע היה נדמה לי שכתיבת התוכן איז היר טו סטיי, אבל בתוך זמן מאוד קצר היה ברור שזה לא יקרה. נשארתי עם משהו כמו חצי לקוחה וכמה עבודות כתיבה קטנות שהדדליין שלהן נקבע מראש לכמה תאריכים במהלך חודש אפריל.
על כותבת תוכן, יומן מתרוקן ומהי פרודוקטיביות
אחרי שלושה שבועות של חוסר ודאות, יומן מתרוקן, וחשש מלשקוע במצב רוח ירוד וחוסר מעש, הבנתי שכדי לשמור על שפיות אני צריכה לשמור על איזושהי רמה של פרודוקטיביות, שגרה והרגלים.
גילוי נאות, וגם מילה או שתיים על פרודוקטיביות. אני אמא לשני ילדים גדולים (15 ו-17.5) שלא צריכים אותי כדי לדאוג לצרכים הבסיסיים שלהם ואני כבר לא שומעת את המשפט "אמא! משעמם לי!"
בארבע השנים האחרונות אני עובדת בעיקר מהבית. המשמעות של כל אלה, שאני פנויה להמשיך ולעבוד גם כשמערכת החינוך מושבתת, שעות העבודה שלי גמישות והצלחתי לבנות לעצמי שגרה ולאמץ הרגלים שטובים לי כמי שעובדת מהבית עוד לפני הקורונה.
ההגדרה של פרודוקטיביות היא, היכולת לייצר ולהפיק. כל אחת ואחד מגדירים ומודדים את הפרודוקטיביות שלהם בצורה שונה. ימי הקורונה ה(לא) עליזים לימדו אותי שאני צריכה להגדיר לעצמי מחדש מהי פרודוקטיביות מבחינתי, לתת לעצמי זמן הסתגלות לשינויים וגם קצת חמלה עצמית לא תזיק.
7 הפעולות שעזרו לי להתאים את השגרה למצב החדש של עבודה מהבית כשכולם בבית
- לקום כל בוקר (בערך) באותה שעה – בימים כתיקונם אני משכימת קום. מאוד! בשעה 5:30 נפקחות לי העיניים. אחרי כמה דקות של התאוששות אני יוצאת מהמיטה ומתחילה את היום. אני יעילה יותר בבוקר, התחלה מוקדמת מאפשרת לי לסיים כל מה שאני רוצה, לפני שהילדים חוזרים מבית הספר בצהריים.
בחודש האחרון השתבש לי השעון הביולוגי ואני לא קמה מוקדם. התחלתי לכוון שעון מעורר לאותה שעה בכל בוקר כדי לא להרגיש שכל יום שבת, ולנצל את השעות שבהן אני במיטיבי. - לסדר את המיטה – בעיקר כדי שלא יתחשק לזחול בחזרה מתחת לשמיכה אחרי שכבר יצאתי ממנה. בדרך החוצה מהחדר לכיוון המטבח והקפה הראשון, אני פותחת את החלונות והתריסים. להכניס הביתה אור, אוויר ותחושה של יום חדש.
- להחליף את בגדי השינה לבגדים אחרים – העבודה מהבית הבהירה לי שאני הרבה יותר יעילה ופחות מוותרת לעצמי כשאני לובשת מכנסי ג'ינס או מכנסי בד. בימי קורונה עם הקילוגרמים הנוספים, יש עדיפות למכנסיים עם גומי במותניים ושעדיין עונים על ההגדרה 'חמודים'. גם טייץ עם סריג או חולצת אוברסייז, עושים את העבודה. העיקר ליצור הבדל מוחשי בין זמן שינה לזמן עבודה. בתוך החלפת הבגדים כלול גם לנעול נעליים, לסדר את השיער ולהתאפר בקטנה. סוף סוף אני יכולה להתאפר אחרי הניתוח להסרת משקפיים, אז מסקרה וליפ גלוס זה מינימום השקעה וזמן שנותנים לי הרגשה טובה. ובנעליים הכוונה לסניקרס נוחים וכיפיים.
4. ליצור מקום/פינה ייעודיים לעבודה – בקטע הזה יצא לי פחות טוב. היינו אמורים להתחיל שיפוץ, חדר העבודה שלי בוטל והחדש עוד לא קיים. במשך כמעט 3 שבועות עבדתי ליד שולחן האוכל. כל פעם שמישהו רצה לאכול הוא התיישב לידי, ואני פחדתי שישפריץ לי משהו על הלפ טופ או על המחברת. כל ערב הייתי צריכה להניח את הדברים בסלסלה ליד השולחן וכל בוקר לפרוש מחדש. בסופו של דבר ובעצת הבנזוג הוצאנו מהמחסן שולחן מתקפל, הבאנו מהמרתף את הכסא הנוח שלי, סידרנו מסך מוגבה על ערימת דפי מדפסת ואליו חיברנו את הלפ טופ. אז נכון שזה לא מיטבי ובטח לא ייצוגי, אבל הי… זה לא שאנחנו מארחים בימים אלה. הידיעה שיש לי פינה משלי עם תחושה קבועה (אפילו שהיא זמנית) עושה פלאים ליכולת שלי להתרכז ולכתוב.
5. להכין בערב רשימת "רוצה לעשות מחר" – גם פה הבנתי כמה חשוב לתת לעצמי זמן הסתגלות ולהפגין חמלה כלפי עצמי בזמן שאני לומדת מה מתאים ומה לא מתאים לי עכשיו. באופן אישי, לי עובד להכין 2 רשימות – אחת של מטלות בבית ואחת של משימות שקשורות לכתיבה/עבודה. אני כותבת כל מה שהייתי רוצה להצליח לעשות, ומסמנת את 2 המשימות החשובות שאותן אני רוצה לסיים בוודאות, בכל אחת מהרשימות. אני קוראת להן הטופ 2.
6. בלי אתרי חדשות, רשתות חברתיות וצפצופי התראות – אני מניחה שכמו כולם, ביליתי את השבועיים הראשונים של המשבר צמודה לחדשות. הטלביזיה דלקה ברקע וגללתי בפיד של פייסבוק ללא הפסקה. לקח לי זמן להבין שזה לא טוב לי. שמספיק להתעדכן רק בערב מול מהדורת חדשות מרכזית. חזרתי לזמן מוקצב בפייסבוק ובאינסטגרם והשתקתי את ההתראות על מיילים, וואטסאפ וסמסים.
7. להקפיד לצאת להפסקות – מאז שגיליתי את שיטת "פומודורו" מצאתי את הדרך שעוזרת לי להתרכז במשימה ספציפית ולהכנס למוד של עשייה רציפה בלי להסתכל לצדדים. בשונה מנשים רבות סביבי, אני ממש לא מהסוג של מולטי-טאסקינג. שיטת פומודורו עוזרת לי להתרכז כל פעם במשימה אחת למשך 25 דקות ואז לעצור להפסקה של 5 דקות. ההפסקות הן גם לטובת הגב וגם לטובת איוורור המוח. אם אני נכנסת לשוונג, אני יושבת לפעמים שני סשנים/פומודורוס ברצף ואז עוצרת להפסקה ארוכה יותר.
רוצים לקרוא עוד על השיטה? הנה כאן בקישור
לכל אחת/ד הקצב שלה/ו ומה שמתאים לה/ו בתנאים החדשים ובזמן המוזר הזה של עבודה מהבית בימי קורונה.
עברת לעבוד מהבית? כבר עבדת מהבית עוד לפני הקורונה? אשמח לשמוע את הטיפים וההצעות שלך.
ליטל
נראה לי שיכול לעניין אותך לקרוא על הצ'ק ליסט שלי לכתיבת פוסט בבלוג, רק ללחוץ כאן
