ממדף הספרים – המורדים / שאנדור מאראי

הגעתי למפגש ראשון של מועדון קוראות לב השרון, בעיקר מסוקרנת וגם נרגשת.

מראש ידעתי שיהיה לי כיף. לשבת לפחות שעתיים ולדבר על ספר – מתאים לי!

ומה גיליתי? – ש…צדקתי.

הספר הראשון שנבחר להקרא ולעלות לדיון הוא "המורדים" של שאנדור מאראי.

האם הציפיות הגבוהות שלי נבעו מהעובדה שסבתי ז"ל בשלה מאכלים

הונגריים שאהובים עלי במיוחד? או אולי בגלל שאני יכולה לדמיין ואף לחקות

מבטא הונגרי בצורה קרובה למדי למקור? אולי כי אהבתי את "הנרות בערו עד כלות"?

אז הספר אמנם לא סיפק שולחן מלא מאכלים בניחוח הונגרי, אבל הוא בהחלט סיפק

לי את האפשרות להכיר קבוצה של נשים מרשימות ומעניינות, דיון פורה ומעניין על ספר

שהיה לי באופן אישי קשה לקרוא ברצף ועד הסוף.

הפתיח לערב היה פונץ' מצויין באדיבותה של דורית תמיר, האמא של "מועדון קוראות".

בהמשך חיממו והשביעו מרק כתום, סלט פירות, לחם פריך וגבינות, עוגות מתוקות ועוגיות מלוחות.

במה עוסק הספר?

"המורדים" הוא סיפורם של ארבעה נערים שמתקבצים להם יחד לחבורה בצורה לא ברורה ואפילו די מלאכותית.

הרקע הוא מלחמת העולם הראשונה הקשה מנשוא ששינתה, שיבשה והפכה על פיהם, את החיים כפי

שהיו מוכרים להם. ארבעת הנערים עומדים בפני בחינות הבגרות שלהם שלאחריהן

צפוי להם כנראה, שום דבר. די ברור להם שמהחזית אליה הם הולכים, הם כנראה לא יחזרו.

ה"מרד" שלהם הוא נגד עולם המבוגרים, נגד הרצון והמציאות של גיוס ו"בעד" הרצון להשאר ילדים.

דמויות האב של הנערים שונות באופן קיצוני זו מזו, למרות שכולן נעדרות או נעדרו לתקופה בשל המלחמה.

דמויות האם/אשה מרכזית בחייהם חלשה, חולה או נפטרה. ולכל אלה השפעה על מהלך חייהם ובחירותיהם.

נוסף לזה הוא הרקע המעמדי/חברתי הגבוה של שלושה מהם לעומת החבר הרביעי, שמגיע מהצד הלא -נכון

של הכסף.

..

הנערים משחקים "משחק" מרד שלחלק מחברות הקבוצה התחבר והתקשר למרד נעורים על רקע קיומי

לי היה קשה להבין למה המרד צריך שיהיו לו ביטויים כה קיצוניים.

בעיני הספר קודר, פסימי וחסרה בו אפילו שלהבת קטנה של נר שתשמש נקודת אור במציאות

כל כך חשוכה. במהלך השיח היה מעניין לשמוע את ההסבר שהציעו לכך החברות לקבוצה,

זו בדיוק בדיוק האוירה שמתאימה לתקופה – מלחמת העולם הראשונה היתה כל כך חשוכה,

כל כך משנת חיים שלא ראו במציאות את האור בקצה המנהרה.

..

הספר שהיה לי קשה לקריאה כתוב בצורה לא קולחת, אין לדמויות עומק,

כנראה משהו מכוון מצד הסופר, אין כמעט תיאורים חיצוניים שלהן ואפילו לא

תמיד ברור אם הכותב מתכוון לדמות אחת או אחרת.

עלה הרעיון שהיו שגיאות בתרגום וכשהייתה כוונה לדמות אחת, תוארה למעשה דמות אחרת.

דווקא דמויות משניות מתוארות בפירוט, גם חיצונית וגם מבחינת מחשבות, מעשים וההסטוריה

שלהן.

..

הספר הוביל אותנו לשיח ודיון בנושאים שונים – ילדות/נערות/גיוס בזמן מלחמה, האם המציאות המלחמתית

בספר – אם השאלה הקיומית, נכונה ומקבילה למה שקורה פה בגיוס לצה"ל, גיל הגיוס ומה היה קורה

אם הוא היה מועלה למשל לגיל 25. דנו גם בפאתוס, אתוס ופרספקטיבה של זמן, ואפילו דנו בפרשנות

למילה "רובוטים". דנו על רגשות ומחשבות של אמהות לילדים שאוטוטו מתגייסים, איך אנחנו התנהגנו

וחשבנו לפני צבא ומה אנחנו רואות במציאות של ה"כאן ועכשיו".

..

הייתי ממליצה לחברה לקרוא? מסופקני.

אבל אין ספק שספר, גם אם הוא לא "כוס התה שלי" יכול בתוך קבוצה חובבת ספרות וקריאה להוביל

לדיון, מחשבות, למידה ותובנות שלא אקבל בשום מקום אחר.

..

קהילת "מועדון קוראות" בפייסבוק כאן בקישור

ומוזמנות להכיר את האישה שמאחורי הרעיון דורית תמיר המקסימה!

..

מאחלת לכן קריאה נעימה,

ליטל ירון – אשה בפלוס