פעם שלישית גלידה. או טורטיה. או טאקו. או אגרול. או אינג'ירה. או פונצ'יקי. או סלמון. או פלאפל…
טוב, אם אמנה את כל האפשרויות שיהיו לכן לטעום בפסטיבל עמים וטעמים באשדוד, ייגמר לי המקום ואתן תשתעממו ולא תמשיכו לקרוא.
בואו נתחיל מהפרטים הטכניים, ואז אתן מוזמנות להצטרף אליי לפוסט שהוא סיור קולינרי בן שש תחנות שיעשה לכן חשק להכנס לאוטו בימים רביעי או חמישי ולהגיע לטעום את אשדוד.
עמים וטעמים – פסטיבל אוכל באשדוד -הפרטים הטכניים
מתי? ימים רביעי וחמישי 29.05-30.05 החל משעה 19.00
איפה? גן אלישבע, אשדוד. פשוט לכתוב כך בוויז. וגם לשים לב לשילוט במקום לגבי חניונים.
כמה עולה? הכניסה חינם עלות כל מנה של המסעדות ובתי העסק 10 שקלים בלבד!
כמה פעמים זה כבר קרה? זו השנה השלישית של הפסטיבל. אחרי ביקורים בשנתיים האחרונות, קל לי להמליץ להגיע.
מה אני ממליצה? להגיע מוקדם! הכי קרוב לפתיחה שרק אפשר.
להחנות בחניונים המסודרים.
לעבור על התפריט שאצרף לכן בהמשך ולקבל רעיונות לגבי מה רוצים לטעום.
ליהנות גם מאירועי המוזיקה שמלווים את האירוע.
אם אתן בענייני אלכוהול, תסכמו על נהגת תורנית מראש.
תחנה ראשונה – ז'קוב דגים
כתובת: רחוב המלאכה 9 אשדוד.
מה טעמתי? את המנה שתוגש בפסטיבל, פלאפל דגים שיוגשו בחצי פיתה. בנוסף דגמתי גם סלטים, פילה קוד ופיתות טעימות.
ז'קוב דגים הוא עסק משפחתי שבסיסו דגים טריים מהים לצלחת, כמו שהסביר לנו תומר. כ-80% מהם מיובאים וממימי הים "שלנו" מגיעים הברבוניות, הסרדינים והבקלות.
פלאפל הדגים היה הצלחה ב"עמים וטעמים 2" ונכנס אחריו כמנה קבוע בתפריט.
תחנה שנייה – מסעדת ניש Niche food culture של שף ניר דהן
כתובת (רק עד חודש ינואר, ואז עוברים דירה): הבנאים 12 אשדוד
מה טעמתי? את המנה שתוגש בפסטיבל – סלמון במיסו וקרם חצילים. הקרם על בסיס חציל שרוף ושמן זית. מנה שמשלבת מזרח ומערב.
ניר בחר לכנות את המקום שלו "סטודיו שף". בעיניו זו מהות המקום – לארח באווירה נעימה, ביתית ואינטימית. הסטודיו מציע סדנאות בישול ואוכל פרטיות, ארוחות שף, סדנאות פתוחות לקהל וארוחות שיוצאות מהמקום לאירועים פרטיים.
המקום של ניר נראה בעיני כשילוב של בית, מטבח ביתי ומסעדה קטנה ואינטימית. ומציע מבטח משולב של מזרח ומערב, אוכל מולקולרי ושילובים נוספים.
הכניסה למקום שונה, קצת מאיימת ומשרתת את גורם ההפתעה וכמוהו גם המבנה והלוקיישן.
שאלתי את ניר לגבי השם, אז חוץ מהתשובה הברורה של נישה מיוחדת שם המקום משלב את השמות של רעייתו ושלו. נכון שזה רומנטי?
תחנה שלישית – ראיחונה, מסעדה בוכרית
כתובת: רחוב הבנאים 3 אשדוד.
מה טעמתי? את שתי המנות שיוגשו בפסטיבל אושפלאו ו-גוז'גיז'ה. אין טעם לשבור שיניים ולהגיד את זה נכון, פשוט לאכול.
בנוסף, בעלי המקום, שכולם בני משפחה אחת, כבדו אותנו בשפע סלטים ומאפים ולקינוח תה וריבת תותים.
דור שלישי כבר עובד במסעדה, וכולם עושים כל מה שצריך. יעקב שקיבל את פנינו הסביר שבמסעדה מגישים את שמכינים במטבח הביתי הבוכרי. האוכל הבוכרי המסורתי שהושפע מהתרבות והמטבח האוזבקים.
ראיחונה היא לא רק מסעדה, אלא גם, או קודם הייתה מאפייה ויש מי שמגיע מרחוק ומקרוב בשביל הלחם והמאפים.
תחנה רביעית – צ'ון לי של שף חן זלוטוב
כתובת: רחוב האורגים 6 אשדוד
מסעדה סינית כשרה. הוקמה על ידי חמותו של חן עם שותף לפני כ-35 שנים. חן לקח לידיו את המקום לפני כשנה, אחרי ש"גדל אצל אידי", כהגדרתו. והכוונה למסעדת אידי דגים.
חן שיפץ את המקום, שינה את התפריט, הוסיף מנות והפך את המסעדה לכשרה. זוהי השנה הראשונה של המסעדה בפסטיבל, אבל לא של חן. בשנה שעברה שימש כיועץ קולינרי של מספר עסקים שהשתתפו בפסטיבל.
במסעדה אין מקפיאים, הכל נעשה במקום וטרי, כולל הרטבים.
מה טעמתי? את המנה שתוגש בפסטיבל, סיגר ממולא בדג סלמון ועשבי תיבול, מטוגן ומוגש עם טחינה גולמית וסילאן.
בנוסף, צ'אוצ'אי – נישנוש מלפפונים מוחמצים ובוטנים מטוגנים, סלט סיני, כיסוני וונטון ולקינוח תה ועוגיית מזל. יצאתי מרוצה.
תחנה חמישית – AYWA, מסעדה מרוקאית של יקי שמעוני
כתובת: רחוב אורט 18, אשדוד
מה טעמתי? את המנה שתוגש בפסטיבל, קציצות דגים חרפרפות (או לפחות בשבילי…). יקי מספר שזו מנה שכל מי שמגיע לאכול במסעדה, מזמין. יש מי שמתקשרים וכבר בזמן הזמנת המקום מוודאים שיש קציצות היום.
בנוסף, הוגש מגוון של סלטים, לחם ומטבלים, סיגרים במילויים שונים וקוסקוס עם רוטב של ירקות ובשר.
AYWA היא מסעדה חדשה, נפתחה בראש השנה ובה מוגש מה שיקי כינה "אוכל של סבתות". מאכלים מרוקאיים מסורתיים כולל סוגי בשרים כמו בשר ראש ושקדים, דגים ברוטב, וקוסקוס, שאותו למדתי באותו יום לנגב עם לחם.
העיצוב של המסעדה, כולל בחירת האריחים, התמונות והכלים, מכניס לאווירה ולטעמים וניכרת המחשבה וההשקעה במקום.
תחנה שישית – קינוח במסעדת קאיפוייה, מסעדה גיאורגית חלבית כשרה
כתובת: העבודה 34 אשדוד
כשהגעתי לתחנה האחרונה בסיור, הבנתי שכמות המקום שנשארה לי בבטן מוגבלת. מתברר שלא רק המשתתפים בסיור הרגישו את זה, אלא גם מרבי, מנהל האירועים במקום.
מרבי התכוון לארח ולהגיש יותר מהנה שתוגש בפסטיבל, אבל יוני חזיז וגם שף ירון בן חמו שליוו את הסיור, שכנעו אותו שחבל שייזרק אוכל. וצדקו.
אז סימנתי לי לחזור לקאיפוייה, כי אחרי שראיתי את התפריט ואז את המטבח, אין מצב שאני לא דוגמת מאכלים נוספים.
מה טעמתי? את הסופגניה הגיאורגית המפורסמת פונצ'יקי ובנוסף, מאפה ממולא גבינות אלוהיות, מלוח כמובן.
זו השנה השנייה שהפונצ'יקי מככבת בפסטיבל וזוכה לפרגונים, ובצדק. מתיקות נוטפת של קרם שמזכיר פטיסייר בתוך סופגניה מתקתקה.
הטבחיות בקאיפוייה מביאות שאת המטבח הביתי לשולחנות ולסועדים וגם פה, לפי מרבי, הכל נעשה במקום.
שנתיים ברציפות הייתי ונהניתי, והשנה הדבר היחיד שמונע ממני מלהגיע הוא העובדה שאהיה בחו"ל.
כשאחזור, אני מתכננת ביקור נוסף בעיר, כולל לפחות סיור אחד מהמגוון שמוצע בעיר וכמובן, להמשיך לטעום את אשדוד.
הנה כאן קישור לדף הפייסבוק המצוין של תיירות אשדוד עם כל המידע והפרטים לגבי הדברים הטובים שקורים בעיר – תיירות אשדוד
תודה רבה יוני חזיז מתיירות אשדוד ושף ירון בן חמו על הליווי, ההסברים והסבלנות
הייתי. אכלתי. נהניתי ורצתי לספר לחבר'ה
ליטל ירון, אשה בפלוס