שמו המלא של הספר – הכפר של הגרמני או יומנם של האחים שילר
קראתי אותו במסגרת "מועדון קוראות לב השרון", אחד מעשרות מועדוני קוראות שנפתחו ונפתחים ברחבי הארץ.
ספר שואה שהוא לא בדיוק ספר שואה, אבל הוא בעצם כן. זה מבלבל ואסביר למה אני מתכוונת. זה ספר שואה כי הוא מדבר על השואה, מתאר את מכונת ההשמדה עד שהפכה למשומנת היטב, את הניסוי והתעייה. ואם לדייק, על השלכותיה על הדור השני מ"הצד הנאצי". ההשלכה על בן של מדען אס.אס שמגלה מה היה תפקידו של אביו במכונת ההשמדה. לא סתם בן של קצין אס.אס, "בן תערובת" מסלמי שנולד לאביו מנישואיו לאשה אלג'יראית. נכון מבלבל? וזה לא נגמר.
זה לא ספר שואה "קלאסי" כי בתפיסה, במחשבה, בחינוך המשפחתי והלאומי שלי התרגלתי לספרות מאוד מסויימת על השואה והספר הזה חורג מההסטוריה הפרטית שלי גם מבחינת הסופר, גם מבחינת מקום העלילה וגם מבחינת הזמן שלה. אבל הוא בעצם כן כי הוא מתאר מקומות, אירועים, אנשים שכישראלית דור שלישי נחשפתי להם מילדות. רק שכאן הזוית של כך שונה.
העלילה כתובה בצורת שני יומנים של שני אחים. כבר מהפרק הראשון ברור מדבריו של אחד מהם כי השני כבר אינו בין החיים. ולשגעון יש תפקיד בכך.
זהו סיפורם של מלריך-מאלכ ורשל-רשיד שילר. סיפור אחד, שהוא שניים. אבל גם סיפורו של אביהם שהתברר שהוא פושע נאצי שהצליח להמלט מגרמניה של אחרי מלחמת העולם השנייה, למצרים ומשם לאלג'יריה. הסיפור שלו כ"גרמני נאצי" ואחר כך כ"מוכתר" של כפר קטן ןנידח באלג'יריה. סיפורם של הדודים שגידלו אותם אחרי שההורים הצליחו למלט אותם לפריז. הסיפור של המיעוטים המוסלמים בפרוור עני בפריז. הסיפור של מין מדינה אוטונומית מסלמית קיצונית שקמה לה בתוך צרפת בפרוור פאריזאי עני.
זהו גם סיפורה של מדינה שהקיצוניים והפנאטים שבה הורסים והורגים בשם הדת, שנשארת בעוני מחריד ולאנשים שחיים בה אין מוצא מלבד לשלוח את ילדיהם אל מחוץ לגבולותיה
רשל (רשיד הלמוט), האח הבכור, שהגיע לצרפת ראשון מגלה את הסוד שאביו הסתיר ולא הסתיר. מעולם לא סיפר אבל שמר בקנאות על מזוודה עם מסמכים, תעודות ועיטורים . הוא יוצא למסע בעקבות מעשיו של אביו באירופה וגם באלג'יריה (עין דב) וככל שהוא מגלה יותר, הוא מאבד את שפיותו. הוא מאבד עבודה טובה ומכניסה, מאבד את אשתו ולבסוף מאבד את חייו. הוא נחוש לשלם את המחיר על פשעי האב. בבחינת "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה" רק שהוא בוחר בעצמו להקהות את שיניו. גרמניה, אוסטריה, פולין, איסטנבול, קהיר – התחקה אחרי הרשום בפנקס הצבאי של האב. ויתר על אלו שחשב שאין להן קשר ישיר להשמדה.
לעומת האח המלומד, מלריך (מאלכ אולריך) נחשב ל"נוער עברייני". מסתובב ברחובות, לא לומד, מחפש וגם מוצא צרות. הסתבך ונכנס לתוך קבוצה של קנאים דתיים מסלמים, אבל לדבריו הצליח לצאת בזמן. הוא סוג של "הופך את עורו" כשהוא חוזר מהמסע שלו בעקבות חלק מהמסע של אחיו, הוא גומר אומר להלחם בקנאים ולגרש אותם מאחיזתם בתושבי הפרבר המפוחדים.
מה שהצית את מסע החיפוש והגילוי היה טבח בכפר שבן גרו הוריו, שניהם נרצחו וקבריהם סומנו לא בשמותיהם הנכונים.
הפתיע אותי – הספר מבוסס על סיפור אמיתי. הסופר בואלם סנסל, יליד אלג'יריה ועדיין חי בה, כהן עד גיל 50 במשרה ממשלתית בכירה ועדיין מעז וכותב על השואה דרך עיניו של נער מסלמי, מתאר ויוצא נגד המלחמה המזעזעת באלג'יריה של שנות ה 90 (המאה ה 20) ועל החיים העגומים בפרברי פריז, במיוחד המהגרים האלג'יראים שסובלים מהזנחה של השלטונות והקריאה להזהר ממצב שבו קמה וקיימת רפובליקה אסלאמית קיצונית בתוך צרפת.