בתאריך 4/7/2013 הייתי על המטוס בדרך חזרה מחופשה זוגית בחו"ל בת שבועיים וחצי. כן, כן. שבועיים וחצי. בלי הילדים.
שעה לפני שנחתתי בשדה התעופה תהיתי אם אוכל למצוא אחרי חודש של חופשת קיץ, לפחות 5 סיבות טובות למה אצלי בבית זמני החופשה עדיפים על פני זמן בית ספר.
אחרי 39 ימים של חופשת הקיץ, מצאתי הרבה יותר מ 5 סיבות.
בן 11, בת 8.5 לא רשומים לקייטנות ובכל זאת אמא שלהם מעדיפה את חופשת הקיץ.
יש לכם עוד סיבות טובות? מוזמנים להוסיף בהמשך לרשומה.
אחרי חופשה ממושכת, כולל מחסום כתיבה קל ובעיקר שני ילדים בחופשת קיץ. מוזמנים לקרוא רשומה מיוזעת ומחוייכת.
קבלו 13 סיבות להעדפתי את החופש :
- אני קמה מאוחר! ב 08:00 ויש ימים שאפילו ב 09:00. אם לא תכננתי תוכנית שמצריכה לקום מוקדם, אני לוקחת את הזמן. לא צריכה לקום להכין כריכים לביה"ס, לא צריכה להכין ארוחת בוקר שתהיה מוכנה על השולחן לפני שהם קמים וצריכים לצאת להסעה.
- אני רואה את ההתנהלות של הילדים בתוך פעילויות משפחתיות משותפות ומבינה כמה הם גדלו ובגרו לעומת שנה שעברה. אני רואה שיש שכר לעמלי והם מצליחים גם לעבוד כצוות. ברור שלא הכל ורוד, ברור שלא צמחה לה בביתי אידיליה מטורפת, אבל אני יכולה לומר בזהירות שאני מרוצה.
- אין ריבים ואין ויכוחים על הכנת שיעורים, עבודות והכנה למבחנים, הכתבות ובחנים. נכון, יהיה מי שיגיד שזו האחריות שלהם והם צריכים לשאת בתוצאות. שיגיד! כל הורה ובחירתו. ובנוסף, למי שאין ילדים עם קשיים מאובחנים, כולל אבחון של קושי אמיתי ביכולת להתארגן שלא יעיר או יגיד.
- אני רואה בבירור ובבהירות את הפעולות העצמאיות שלהם, את החוזקות שלהם, את כל הפלוסים הגדולים שלהם. מסך הערפל שמפזרת השגרה היומיומית והריצה שמאפיינת את ימי בית הספר – מתפוגג. תענוג!
- הזמן שלפני השינה רגוע ולא מתאפיין במשפט ש"מקפיץ לי את הפיוז" – "אוי אמא!!! שכחתי ולמחר צריך מחברת חלקה/דפים לבנים/בריסטול/קלסר/חוצצים/חפצים שמתחילים באות B ועוד." או אח שלו המשפט "בעצם כן יש לי שיעורים/בוחן/הכתבה/מבחן/יומן קריאה"
- לפחות 2 ארוחות ביום הן משפחתיות, רגועות, כייפיות. מכינים ביחד, אוכלים ביחד, מפנים ומסדרים ביחד. אמנם עם קיטורים והתנגדויות, אבל בואו נסתכל על הפלוסים.
- "חלוקת נטל" מטלות הבית. השנה אני קוצרת את פירות החינוך וההתעקשות שלי. מודה לכל הצלחות השבורות והכוסות ללא הידית. יש חלוקת תפקידים וכן, זמן המחשב תלוי ברמת שיתוף הפעולה ועמידה במטלות. ואללה, זה עובד!
- הזמן המשותף בבית מאפשר לי להבין, ללמוד ולהעריך עד כמה ובאילו נושאים אני יכולה לסמוך עליהם ולהעזר בהם. ותאמינו לי, יש הרבה יותר ממה שחשבתי.
- הטלפון של הבית שקט, אין טלפונים מאף מורה, יועצת, אמא של תלמיד/ה. את מקומם תופסות שיחות הפרסומת למיניהם, ובכל זאת. כנ"ל לגבי "מכתבי אהבה" ממורה כזו או אחרת ביומן או במחברת הקשר.
- "אמא הסעות לא בע"מ" – התפקיד מצטמצם בצורה ניכרת. אין חוגים בחופשת הקיץ.
- המחשב והאינטרנט הופכים לכלי לימוד ותרגול – תודה לממציאי האתרים הלימודיים ומקימיהם. בקרוב התרשמות מהאתר "הסוד של מיה" http://sodmaya.co.il/
- הילדים כתירוץ לפעילויות וסרטים שאני ממש ממש רוצה לעשות אבל בלעדיהם זה יראה מוזר. אין כמו לספר לכולם שהלכתי איתם לסרט מצויר כי הם ממש רצו, למרות שבינינו, הם כבר יכולים לשבת לבד בקולנוע.
- ואחרון אחרון חביב, יש לי וידוי – הרבה יותר קל לי להתמודד עם המשפט הלא מקורי בכלל "אמא משעמם לי !!! " על פני "לא בא לי ללמוד/להתכונן/להכין שיעורים" או אח שלו "שכחתי שיש לי מבחן/הכתבה/עבודה להגשה"
בברכת המשך חופשת קיץ טובה ומועילה ואחותה שבאה מיד אחריה, חופשת החגים.
תנסו להסתכל מהצד של הפלוס…