החופש הגדול הוא לא חופש מהכל

אוגוסט דופק בדלת. חלק מהילדים סיימו עם הקייטנות, חלק יסיימו בקרוב והמתבגרים כבר עם פז"מ חופשה ארוך.

בקשתי מרוני לנגרמן-זיו, מדריכת הורים ומאמנת אישית להורים ולמתבגרים מוסמכת מכון אדלר,
לעשות לנו סדר בבלגאן הזה שנקרא ילדים וחודש אוגוסט – למה חשוב לשמור על סוג של שגרה? איך עושים את זה?

***
שגרה זה טוב? שגרה זה רע? יש כאלה שרע להם לצאת מהשגרה, ויש אנשים שהשגרה שלהם לא מי יודע מה ורק מחכים לצאת ממנה. החופש הגדול לא שואל הרבה שאלות ו"מחליט עלינו" כמו שאומרים הילדים – לצאת מהשגרה, לפחות במה שקשור למסגרות החינוכיות. ככל שהילדים צעירים יותר החופש קצר יותר, ולהפך – הגדולים שבחבורה זוכים לעשרה שבועות של שכרון חושים ובטלה. ובכל זאת, גם הקטנים וגם הגדולים וגם אנחנו המבוגרים יוצאים מהשגרה, מי פחות ומי יותר. אז איך שומרים על שגרה בתוך חוסר השגרה, וקודם כל, למה זה חשוב?

זה חשוב כי החופש הגדול אינו חופש מה-כל. גם בחופש הגדול יש דברים שחשוב לשמור עליהם, שדומים לאלה שבשגרה – גם בחופש אנחנו ישנים, קמים, מתלבשים, מצחצחים שיניים, אוכלים… לא מתנערים לחלוטים מהדברים החשובים. אז איך להעביר את זה לילדים, ועל מה פחות חשוב להתעקש?

שינה: שינה היא חלק אינטגרלי מהבריאות והחיוניות שלנו. הגוף שלנו זקוק למספר שעות שינה מסוים, תלוי בגיל. כשההורים ממשיכים לשמור על שגרת עבודה ויש לילדים מסגרות אלטרנטיביות (קייטנות, בייביסיטר, סבתא), בדרך כלל שעות ההליכה לישון והקימה בבוקר השגרתיות יישמרו גם בחופשה; כשמדובר בילדים גדולים יותר, או כשהילדים נשארים בבית, חשוב לשאול את עצמנו: אולי אפשר לשחרר קצת ולתת מעט חופש בנושא שעות ההליכה לישון והקימה בבוקר? עם זאת, יש להזכיר לילדים שאם הם רוצים לעשות תוכניות – חשוב שיקומו בשעה שתאפשר זאת. בגיל בית הספר זו הזדמנות להתחיל להעביר להם את האחריות על הקימה בבוקר – אחריות שתוכל להישמר גם בשנת הלימודים.

תזונה: הגוף שלנו זקוק למזון בריא ומזין בכל ימות השנה. זה שיש חופש מבית הספר, לא אומר שיש חופש מאוכל בריא. נסביר לילדים שהתפקיד שלנו הוא שמירה על בריאותם בכל ימות השנה, ולכן גם אם מעט נשחרר את הרסן בעניין כמויות החטיפים (יוצאים לבריכה, לים, לסרט, לחברים וכו') – חשוב בארוחות העיקריות להקפיד על תזונה מזינה, ולעשות עם הילד הסכם של קודם אוכל בריא ואחר כך ממתקים (ולא לקבל את ההסבר של "אני לא רעב כי התמלאתי מהחטיפים").

צחצוח שיניים: יש ילדים שבאמת שוכחים לצחצח שיניים, לא בטוח שהם עושים לנו דווקא. בוודאי בחופש כשיוצאים מהשגרה הקבועה. חשוב להזכיר להם, בלי כעס ובלי עצבים, גם אם השעה חמש אחר הצהריים. להזכיר להם שחשוב לשמור על הבריאות, במיוחד בתקופה כזו שאוכלים קצת יותר חטיפים ומתוקים.

לבוש: אמנם בחופש יש חופש מתלבושת אחידה, אך הבעיה היא שאנחנו חוזרים מהעבודה, מוצאים את הילדים בפיג'מה ומתפרצים עליהם… עם ילדים בגיל בית הספר אין מה להיכנס למאבקי כוח – ודאי לא על לבוש. כדאי להחליט יחד בהסכם: למשל, שכל בוקר עד שעה 11.00 אתה מחליף בגדים, או שאם אתה מחליט להישאר 24 שעות בבגדים שאיתם ישנת – בבקשה תשליך אותם לסל הכביסה בערב ותחליף לנקיים… לא לריב על זה, להסכים על זה! (הסכם הוא דבר שההורים והילדים מסכימים עליו בשיחה פתוחה. לא שאנחנו מנחיתים והם אמורים לציית…).

לימודים: אחת הנקודות שהורים מרבים להתייעץ עליה – האם "לשבת לילדים על הראש" גם בחופשה שילמדו? זה תלוי מאוד בילד, בגילו ובמצבו בלימודים. יש ילדים שכדאי שינצלו את החופשה כדי להשלים פערים, יש ילדים שהולכים למכינה/ קורס קיץ וכן הלאה. אם אין דבר מהללו, רצוי לתת לילדים מעט חופש מהלימודים, הרי הם למדו עשרה חודשים ברציפות וזה מעייף… עם זאת, המורות בדרך כלל ממליצות על חוברות לחופש, וכן אפשר להתחיל להחזיר אותם בהדרגה ללימודים מהמחצית השנייה של החופש הגדול. אבל! חשוב שזה לא יפתח חזית חדשה של מלחמה בבית, אלא ייעשה תוך שיתוף פעולה והסכמים. נסביר לילדים את החשיבות של העניין: "חשוב שתחזור על החומר כדי שלא יהיה לך קשה מאוד בתחילת השנה", או: "בטח תרגיש ממש טוב כשתשב בכיתה וכבר תדע, כי התקדמת בחומר!"; אפשר גם לחזק את דברינו בעזרת המלצת המורה, שהיא דמות שהילדים בדרך כלל מעריכים; נשאל את הילד מה יעזור לו (לשבת איתנו או לבד ושאנחנו נבדוק יחד אחר כך? לשבת עם אבא, אבא, אח גדול, חבר?), שיבחר את השעות המתאימות לו ביום, אולי לא כל יום אלא כל יומיים וכן הלאה, ולנסות למצוא חוברות ידידותיות שיחבבו עליו את הלמידה.

כסף: אחד הנושאים הכואבים עבור רובנו בחופש הגדול. בשגרה ההוצאות בדרך כלל ידועות מראש – כמה משלמים על מסגרות, על חוגים, וכמה נשאר לנו לקניות, ארוחות בחוץ וכו'. החופש הגדול נראה לרובנו כמו בור שחור ששואב כסף, בו אנחנו מתפקדים על תקן כספומט… קייטנות יוקרתיות ויקרות, וכל בילוי ("רק" יצאנו לסרט או לבריכה) עולה כמה מאות שקלים, וזה עוד לפני החופשה המשפחתית… מה עושים? איך לא נשאבים? מתי עוצרים?

קודם כל חשוב לשבת בינינו ההורים ולבדוק מה מתאים לתקציב שלנו, שלא נמצא את עצמנו באוברדראפט עוד לפני החגים. אחר כך נשב עם הילדים לשיחה משפחתית, בה נציג מה שהחלטנו. למשל, לתת לילדים תקציב שבועי או חודשי, ושהם יחליטו על מה להוציא אותו. אם הילדים כבר מקבלים דמי כיס, אפשר לבחון אם מתאים לנו להעלות אותם באופן זמני בחופש הגדול. אם אנחנו הורים שמפנקים ורוצים לתת הכל לילדים (אפילו במחיר גבוה עבורנו) – נשאל את עצמנו: מה הם לומדים מזה? האם אלה באמת החיים, שתמיד הם יקבלו כל מה שהם רוצים? או שעל מנת שיעריכו את הדברים, כדאי שנעביר להם את הבחירה והאחריות: זה הסכום שברשותכם, תחליטו אתם: ארוחה במסעדה? כרטיס ללונה פארק? בגד חדש? החופש הגדול אין משמעותו בזבוז עד דלאידע, כי מישהו בסוף צריך לשלם על זה…

יצירת קשר וברשת

רוני לנגרמן-זיו – מדריכת הורים ממכון אדלר, מנחת קבוצות הורים במתנ"ס צורן, מנחת צוותי הוראה, מאמנת אישית להורים ולמתבגרים, עתונאית בתחום ההורות.
054-8040134
roniziv.co.il
בפייסבוק: הורים כמאמנים – רוני לנגרמן-זיו מדריכת הורים ומאמנת אישית

*********************************************************
אהבת וגם רוצה להופיע בבלוג?
רוצה לקדם את העסק וליצור נראות נוספת ברשת?
יש כמה אפשרויות לפירסום, אפשר לדבר איתי 054-6484924
או להתכתב איתי litalyar@gmail.com

ליטל