עד כמה אתן סומכות על הטעם של מישהו אחר? עד כמה אתן זורמות עם הפתעות ממש גדולות? אני מניחה שהתשובה לשתי השאלות היא "תלוי".
אז 'שמעו את הסיפור שלי עם ארונות אמבטיה בהפתעה.
נכנסנו לבית במושב בשנת 2005 – מהנדס, מורה, פעוט בן שנתיים ועוברית. כמו הרבה זוגות כמונו, עשינו בבית רק את מה שחייבים.
בנינו בתקציב מינימלי עד לא קיים, הרבה מהבנייה עצמה כפרעליו עשה לבד. זה מאוד יעיל להתחתן עם מהנדס שהוא גם הנדסאי אדריכלות וגם יש לו ידי זהב,
החסרון – לא ראינו אותו כמעט 8 חודשים, כל זמן הבנייה.
היינו כל כך מבסוטים להכנס לבית צמוד קרקע, שכל מה שלא נשאר לנו כסף לעשות, נראה זניח.
מה שלא ידענו, שייקח לנו ממש ממש הרבה זמן לעשות את כל ההשלמות. ושהחיים יובילו אותנו לסדרי עדיפויות שונים בכל תקופה.
בראייה למרחוק, תכננו את חדר האמבטיה של הילדים גדול משמעותית מזה שלנו. תכננו מקום לארון תחתון גדול עם כיור גדול,
ארון שירות מרווח, מקום לשני סלי כביסה ואמבטיה קטנה. המחשבה הייתה שהילדים יגדלו ולא יהיה לנו צורך באמבטיה בגודל סטנדרטי.
אף אחד מאיתנו לא ממש אוהב טבילה. וחוץ מזה, לא רציתי שותפים באמבטיה שלי. שלא יגעו לי, יבלגנו לי, ירטיבו לי…הבנתן את הקטע.
תכנון זה מגניב, ביצוע וקנייה של הארונות קצת פחות. אף פעם לא היה הזמן המתאים וכשכבר כן נאסף סכום מתאים, העדפנו לנצל אותו לדברים אחרים.
למשל אוטו ששבק חיים והיה צריך להחליף. בכל זאת לרהט שני חדרי אמבטיה וחדר שירותים נוסף, זה לא דבר של מה בכך.
ממש לפני שנתיים, חודשיים לפני שטסתי לחברה בחו"ל, כפרעליו ואני הסתובבנו לנו בבוקר זוגי ונכנסנו גם לחנות של ארונות ואביזרים לחדרי אמבטיה,
אז לא ידעתי שמתוכננת הפתעה. הסתובבנו, פינטזתי, אמרתי שאני מעדיפה הכל לבן כי אני חוששת שאם אקנה צבעוני אחרי כמה שנים אני לא אוהב את הבחירה,
אמרתי שאני מעדיפה לקנות מגבות ואקססוריז צבעוניים וכל פעם לשנות את המראה. אמרתי שאני מעדיפה מעדיפה מדפים על פני מגירות ולא מדפים פתוחים.
גם כי אני בלגניסטית וכשזה סגור, לא יודעים וגם אבק.
בסוף השבוע הראשון מתוך שניים של החופשה, הגיעו תמונות לווטסאפ. חדרי האמבטיה במהפיכה, כלי עבודה על הרצפה, שני ילדים שמתקלחים אצל סבתא,
אמא אחת בחו"ל ואחד כפרעליו שמתקין, מחבר, מסדר, מצמיד ובסוף גם מנקה. יצא מוש! ואיזה מזל שלא הייתי בבית עם כל הבלגאן.
מתברר שהיה או ממש קל לספק את הרצונות שלי או שהוא כבר מכיר את הטעם שלי. כך או כך יצא כמו שרציתי.
מה היה קורה אם לא? אני רוצה להאמין שהייתי לוקחת נשימה עמוקה אומרת לו תודה על המאמץ, חוזרת הביתה מחבקת, מנשקת וחיה בשלום עם הבחירה שלו. לפחות לכמה שנים.
בכל זאת, הבית גם קצת שלו, נכון?
היום, אם היה בוער לו להפתיע אותי היינו פותחים שנינו את הלפ-טופ הוא פה, אני שם ונכנסים לאתר של eBath.
אני הייתי בוחרת דגם והוא היה מודד אם המידות תואמות. יכולנו להחליט על תקציב מראש ולמצוא את המוצר שמתאים לנו לכיס.
גם את כל נושא הפרזול והאקססוריז אפשר לסגור במקום אחד ולקבל במשלוח עד הבית.
היתרון בארונות לבנים, שהכל מתאים. אז עכשיו אנחנו בתקופה הירוקה. מגבות ירוקות, בקבוקי הסבון והשמפו ירוקים (זה יצא במקרה, בחיי),
פח אשפה ומברשת אסלה בירוק זרחני ומדליק והשטיחון – אני הכי אוהבת! כשהוא הגיע עם המוצרים האחרים מ eBath שקלתי להחרים אותו למקלחת שלי או להשתמש בו כרקע לצילומים. אבל כבר הבטחתי לילדים והם קלטו אותי מנסה להסליק אותו. לא הצליח.
אפילו סל הכביסה המחולק, לבן. מי אצלכם שותף במיון?
לפני שנתיים כשהייתי ברומניה, חזרתי לחדרי אמבטיה מאובזרים. בדצמבר אני שוב ברומניה, אולי הוא יפתיע עם חדר שינה?
בברכת, הלוואי ויפתיעו אתכן ותהיו ממש מרוצות מהתוצאה
ליטל
*סיקור המוצרים בפוסט נעשה באמצעות Top Blog
