בלוג דיי 2018 – הגברים כותבים ברשת כן נשמע קולם

המלצות על בלוגים של בלוגרים גברים

בלוג דיי – מה זה בכלל?

יום שהוא כולו פרגון לבלוגים, בלוגריות ובלוגרים ברחבי הרשת. מצוין בתאריך 31.08.
למה דווקא בתאריך הזה? שאלה טובה, עד השנה לא הצלחתי להתארגן בזמן עם רעיון או ביצוע. סוף החופש הגדול, יום הולדת לבכור שלי, תחילת שנת הלימודים וחגים. בקיצור, תירוצים מלוא הטנא.
אומרים שבפונט מתאים וקצת דמיון המספרים 3108 דומים למילה blog. קחו כמה שניות, תראו אם הצלחתם להפעיל את הדמיון. גם אם לא, זה ממש בסדר. כל סיבה לפרגון היא סיבה טובה.

מה עושים בבלוג דיי?

מקריאה ברחבי הרשת הבנתי שהיום הזה נועד לפרגן לכותבים אחרים ולהגדיל חשיפה.
במקור בלוגרים שרוצים לקחת חלק ביום הזה, מפרגנים על ידי חשיפה בבלוג שלהם לחמישה בלוגים אחרים.
כאלה שהם לא מכירים או לא מכירים לעומק; כאלה שקהל הקוראים שלהם לא מכיר; כאלה שרחוקים מהנושא ותחום העניין שבהם כותבים הבלוגרים.
עם הזמן וההתפתחות של הבלוגיספירה, היום הזה קיבל גוונים וכיוונים שונים. כל שנה אני נהנית לקרוא את העושר שמציעה הבלוגיספירה והשנה גם אני בעניין.

בלוגים של בלוגרים – למה הפעם אני כותבת רק על גברים?

התשובה במשפט אחד – כי ביום יום אני כותבת על נשים, נשים ועסקים, עסקים של נשים, לנשים בעלות עסקים, על האמהות שלי ולאמהות אחרות.
בפרופיל הפייסבוק האישי ובבלוג שלי בסלונה אשה בפלוס, אני כותבת לקוראות. פונה אליהן באופן קבוע בגוף שני רבות.
כמה פעמים נשאלתי על ידי גברים אם זה מתוך אג'נדה ותשובה שלי מתחלקת לשניים. בבלוג האישי ובפייסבוק אני כותבת כך פשוט כי מי שקוראות אותי, הן נשים. הגברים שנעצרים לקרוא ואפילו מסמנים לייק או מגיבים כנראה מחוברים לצד הנשי שלהם או לפחות מבינים למה אני כותבת כך.
בבלוג הזה, בחלק שבו אני כותבת על עסקים יש אג'נדה. לתת במה, מקום וקול לנשים כמוני. שגרות קרוב אליי ומנהלות עסק קטן או בינוני. כי אני מאמינה שזו הדרך לחזק את הכלכלה המקומית, כי אני רוצה לקנות מהשכנות.
אם בדרך כלל אני כותבת וקוראת בעיקר נשים, הבלוג דיי הוא סיבה טובה להכיר בעצמי ולהכיר לקהל שלי גברים כותבים.
7 בלוגרים אמיצים הסכימו להשתתף בכתבה הזאת במלים על כתיבת בלוג ומאחורי הקלעים שלו ועם תמונה שלהם. הנושאים מגוונים, הכתיבה שלהם מיוחדת – כל אחד בתחומו.
מוזמנים להכיר את הגברים שעומדים מאחורי הבלוגים.

*********

עפר קידר מהבלוג המצלמה מוסיפה חמישה קילו

צילום: עפר קידר

אני צלם והבלוג שלי הוא בלוג צילום אישי עם תמונות והסיפורים שמאחוריהם, בדגש על טיולים בארץ ובעולם (אבל לא רק!).
התחלתי לכתוב את הבלוג כבר לפני ארבע וחצי שנים (איך הזמן רץ כשנהנים!).
בתור פולני מן השורה, הטריגר לבלוג היה הרצון לאגור את כל הסיפורים והתמונות שלי בצורה מסודרת, כדי שלא סתם ילכו לאיבוד בפייסבוק ויעלו אבק.  לא כתבתי בעידן שלפני הבלוג – הבלוג פרץ את הסכר.
הבלוג התחיל כתחביב, ובשנה האחרונה אני עובד על לשלב אותו כחלק מהעסק שלי. זה לא פשוט ועוד לא פיצחתי את השיטה…
משהו מצחיק שקרה לי בזכות הבלוג מוכרת בשוק הפשפשים רדפה אחרי ואיימה עלי שהיא תאתר אותי היכן שלא אהיה ותהרוג אותי, אם אכוון את המצלמה לכיוונה. היא כנראה פחות טיפוס של בלוגים.
בזכות העובדה שאני כותב בלוג… אני טיפוס די מופנם – הבלוג והמצלמה נותנים לי את המוטיבציה ואת היכולת לצאת, לפגוש ולדבר עם אנשים זרים שלא הייתי מרשה לעצמי לתקשר איתם בשום מקרה אחר. יש המון דוגמאות, החל מהקשיש עם הפרקינסון והגרזן בהרי הדולומיטים, דרך נשים פורצות דרך מהחברה הערבית בארץ ועד לאדוארדו, שאיפשר לי לצלם וללוות אותו בזמן שעושים לו קעקוע של זר פרחים על הזרוע, אי שם בקובה. בסופו של דבר כשיש לך בלוג אישי, כל חוויה או מפגש בין אישי הם סיפור שמחכה להתגלות.
איפה מוצאים את הבלוג שלי ברשתות החברתיות? הבלוג כאן ודף הפייסבוק שלו כאן

*********

יוחאי שהינו מהבלוג 'היי מיקה' / HEY MIKA

צילום: פיני אהרון

הנישה של הבלוג היא שאין לו נישה. מחשבות, דעות ותחושות, מתוך אלו אני כותב את הפוסטים שלי ולכן באופן טבעי אני כותב על כל מיני נושאים, לפי מצב הרוח שלי.
התחלתי לכתוב את הבלוג בנובמבר 2017. באותו זמן היה לי המון זמן פנוי, חשבתי לתומי אחרי שקראתי כתבות בנושא, שאפשר להרוויח כסף מכתיבה, ואני הרי אוהב לכתוב ובגדול יש לי מה לומר. כמה ימים אחרי שהקמתי את האתר לבלוג שלי, הבנתי מהר מאוד שזה לא כל כך פשוט, בלשון המעטה. אבל בצד חיכו כבר 5-6 פוסטים שכתבתי בשקיקה ובהנאה גדולה, בלי לחשוב העלתי אותם לאתר ונהניתי מהתחושה, לשלוח לעולם את המילים שאני רוצה לומר והסיפוק עשה את שלו ומאז המשכתי לכתוב. היום אני עדיין עושה את הכסף שלי מאדריכלות נוף וממש לא מכתיבה בבלוג.
"חטאתי" בכתיבה כבר בכיתה ד'. התחלתי לכתוב יומן אישי שליווה אותי בערך עד השירות הלאומי, יש לי ספרון שירים שכתבתי בתקופת התיכון ובאופן כללי כתיבה היא כלי שעוזר לי בחיים, אני מארגן את המחשבות שלי ע"י כתיבה. אפשר לומר שמייל פשוט וקצר שאני שולח לפעמים לקולגות אף פעם לא באמת קצר.
אני כותב להנאתי בלבד וכמובן הנאה נוספת שמתווספת לכתיבה היא העובדה שיש א.נשים שקוראות את מה שאני כותב.
הכרתי כמה וכמה נשים מעניינות בזכות הבלוג, ז"א, הוא היה הגורם לכך. זה התחיל מקבוצות פייסבוק רלוונטיות, בלוגים שקראתי ועד לזה שיצאתי לסיורי בלוגריות, לסקר כל מיני דברים וזכיתי לפגוש בהן במציאות, מעבר לפייסבוק ולבלוגים שלהן.
איפה מוצאים את הבלוג שלי ברשתות החברתיות? הבלוג כאן ודף הפייסבוק כאן

*********

ערן ברימן מהבלוג The Laughing Traveller

צילום: ערן ברימן
בגדול, הבלוג שלי הוא בלוג טיולים בטבע. אני מאוד אוהב טבע ירוק, בעלי חיים, הרים גבוהים, אגמים, מפלים. כאלה מן.
אז יעדים כמו הרוקיז הקנדיים, שמורת ילוסטון בארה"ב וסקוטלנד למשל הם חלום עבורי! חלום שהוגשם כבר. אני בדרך כלל נוחת, משכיר רכב ומתחיל לנוע. שימו אותי בעיר והתעייפתי אחרי שעה.
יש לי פטיש מסויים לאיים ולכן אני מטייל בהרבה כאלה. איי פארו (מה? מי?), האיים האזוריים, אירלנד, סרי-לנקה ו… הרשימה נמשכת 🙂
התחלתי לכתוב את הבלוג לפני כמה שנים, די במקרה. בהתחלה כתבתי לעצמי. קצת דברים על הטיול עצמו בשפה מאוד מדוברת. שלחתי לשני חברים טובים וזה "עבר", כלומר שעשע אותם אז אמרתי שנעשה את זה public וככה הקמתי את הבלוג. השפה, אם שאלתם את עצמכם, נשארה מאוד מדוברת.
לשאלה האם "חטאתי" בכתיבה עוד קודם? התשובה היא הכי לא! אני מאלה שבתיכון בקושי עברו מבחן בספרות. גם היום אני לא מרגיש "כתבן על".
אני כותב רק במסגרת הבלוג. בזמן הטיול אני כותב לי דברים קצרים כדי לא לשכוח ואז מגיע הביתה ועובד על זה יותר ביסודיות תוך כדי הוספת תמונות וכו'. עד עכשיו לא הייתה שם אוריינטציה עסקית אבל אני מתחיל לחשוב על כיוון אפשרי. נראה לאן זה יילך.
בזכות הבלוג קורה לי שאני חושב על טיול עתידי ומראש כבר בא לי לכתוב תיאור ספציפי או מלה על משהו שאני הולך לחוות שם. המלה לטיול הבא היא majestic (אני כותב גם באנגלית). עוד לא מצאתי מלה מתאימה בעברית.
איפה מוצאים את הבלוג שלי ברשתות החברתיות? הבלוג כאן, דף הפייסבוק שלו כאן ויש גם אינסטגרם כאן
*********

אייל מליון מהבלוג אדנית

צילום: אייל מליון
הבלוג עוסק באחד מתחומי התמחותי, גינון במיכלים, או גינון בעציצים אדניות וכדים, עם התמקדות בנישת גינות מרפסת. הנושא המרכזי כאמור  גינון במרפסות אך העניין המרכזי, הוא דרך הגינון ליצור שיקוף של החיים עצמם. גינון כמו החיים דורש אורך רוח, סבלנות, ניסיון ובעיקר להעז כל הזמן, ללמוד ולהתנסות שוב ושוב עד שזה מצליח.
את הבלוג התחלתי לכתוב בחודש אוגוסט 2017. היו אלה 2 טריגרים, האחד הוא זיהוי צורך והזדמנות בתחום אליו איש כמעט לא מתייחס, בוודאי לא און ליין, הוא תחום גינות המרפסת. השני הוא התשוקה העצומה שלי לכתיבה.
לשאלה האם "חטאתי" בכתיבה עוד קודם? התשובה היא כן בהחלט, אבל בעיקר בקרב משפחה או בעולמות עיסקיים שלי כיזם. אני כותב להנאתי, אפילו התמכרתי לכך. בעצם הנאתי כיום היא מכתיבה לבלוג והמחשבה בכל רגע נתון מה יהיה הנושא הבא עליו אכתוב.
הבלוג אכן מלווה עסק, והוא גם עסק מניב בפני עצמו.
כל הזמן קורים דברים מצחיקים מהבלוג, בעיקר שאלות מוזרות שאנשים שואלים כמו: איזה צמח מתאים למרפסת שלי? שזה כמו לשאול כמה יעלו זוג מכנסיים ליתום?!
לפחות פעם בשבוע נולד קשר חדש ומרתק. הבלוג, או התוכן לבד ייצרו פניות ושיתופי פעולה מרתקים: טור קבוע ב Xnet, ראיון בתכנית בוקר, חוזה חסות עם חברת דשנים מקומית, חברות הזנק בתחום שלי שפונות שאכתוב להן חוות דעת מקצועיות, הצעה לכתיבת ספר מהוצאת ספרים גדולה,
הזמנה להעביר הרצאה אצל יונית צוק בהאבבלוגינג ועוד הצעות שכולן מרתקות.
איפה מוצאים את הבלוג שלי ברשתות החברתיות? הבלוג כאן, ויש קבוצת פייסבוק "מרפסות מעוררות השראה בישראל".
*********

 

אמיתיי דוידזון-טבת (כרגע) מהבלוג milim-shel… בדרך לבלוג חדש

צילום: זוהר סיארה
הבלוג שלי עוסק בשני הנושאים המרכזים שמעניינים אותי בעשייה שלי:
פיתוח מנהלים– מתן כלים ניהולים בדגש על מיומנויות אינטילגנציה רגשית: בניית "אני ניהולי", משוב וחניכה, בניית צוות, הובלה ליעדים ועוד.
ייעוץ קריירה וקבלת החלטות – תהליכי ליווי אישי וקבוצתי בסדנאות בכלים של השראה, כתיבה, צילום, תיקשור, מיינדפולנס ועוד.
פתחתי את הבלוג בספטמבר 2017 🙂
הטריגר היה שהבנתי שאני מאוד אוהב לכתוב, שאני נהנה מזה (את זה תמיד ידעתי) ושזה הכלי השיווקי המדויק עבורי: לספר את הסיפור והידע שלי.
 אחרי שנה וחצי כעצמאי בכל מיני פורמטים של פרילנסר, הבנתי שכדי לייצר לי ערוץ שיווק ישיר משלי,  עלי לבנות לי "בית" בו יוכלו להכיר אותי ואת הערך המקצועי שלי וככה הגעתי ליונית צוק המופלאה ואיתה פתחתי בלוג.
לשאלה האם "חטאתי" בכתיבה בעבר התשובה היא: ברור!!! אני כותב מגיל 14. יומן, שירה – בימים אלו אני עורך את ספר שירי הראשון 🙂 וסיפורים.
אני כותב להנאתי ויותר מזה, כותב לשפיותי. ממש ככה מאז גיל 14 כאמור. וכן, הבלוג שלי הוא מלווה עסק, הוא לא העסק עצמו.
משהו שקרה לי בזכות הבלוג יצאתי מהארון  עם זה שאני מתקשר ומשלב כלים של רוח בתהליכי הייעוץ שלי. אני לא יכול להגיד שזה רק בגלל הבלוג, אבל אין ספק שככל שהבלוג דרש ממני להתמסר ולהביא את עצמי כולי ולתת ערך מוסף, היה לי חשוב להיות מדויק ואותנטי במלואי.
איפה מוצאים את הבלוג שלי ברשתות החברתיות? הבלוג כאן, דף הפייסבוק שלי כאן.

*********

ירעם נתניהו בעל האתר (עם הבלוג) לשוניאדה והפודקאסט קולולושה

אלבום פרטי. ירעם נתניהו בימיו כיועץ לשון בטלוויזיה החינוכית

הבלוג עוסק בכל מיני עניינים נחמדים של הלשון העברית. אני יועץ לשון, כותב ומפתח במטח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) ומרצה ללשון, אבל אני לא כותב מאמרים אקדמיים בלשון, אלא משתדל להציג את הצדדים היפים של השפה במגוון דרכים.
בלשוניאדה יש סרטונים משעשעים של משאל רחוב בנושאי עברית, יש רשומות משעשעות, מצעד שגיאות לשון בשירים עבריים, אני משתף בלבטים שלי כיועץ לשון, אני גם ממליץ על ספרים מעניינים שיתרמו לעורכי לשון ולמתעניינים בלשון, ואפילו הכרזתי על יום שבו הציבור מזומן לשלוח לי שאלות בלשון בוואטאספ. זה היה ניסוי מעניין ואחזור אליו בקרוב.
הבלוג גם כולל מידע על "קולולושה". זה ההסכת הראשון בעולם (ככל הידוע לי) שעוסק בנושא העברית. ב"קולולושה" אני מראיין דמות הקשורה לעולם הלשון, אבל בהיבט הרחב של הלשון, בנושאי עברית שמעניינים כמה שיותר אנשים.
התחלתי לכתוב את הבלוג לפני כארבעה חודשים. לא הרבה זמן התבשל הרעיון במוחי, וברגע שגמלה החלטה בליבי מימשתי אותו. אני לא טכנולוגי כ"כ, ולכן נעזרתי באנשים כאלה (תודה ללאה כהן). בתחילה חשבתי שלא יהיה לי על מה לכתוב פעם בשבוע, אבל בינתיים אני עומד במשימה יפה מאוד, ואני מקווה שאמשיך בכך.
שנים רבות הייתי עיתונאי. כתבתי באתר nrg, בעיתון הצופה ובעיתון בשבע, ובעוד במות. הייתי מבקר טלוויזיה, בעל טור וכתב.
אני כותב להנאה. לזכות את הרבים. אני לא מרוויח מהבלוג הזה או מההסכת. עד כה רק שילמתי כסף ולא הרווחתי אפילו שקל אחד. האם ביום מן הימים גם ארוויח כסף מהעשייה הזו? אין לדעת.
אני זומם לראיין מישהו מעולם הסטנד-אפ (מִצחָק בעברית) ל"קולולושה". אני מתכנן שנדבר על גיוס העברית ליצירת בדיחות, והוא שיספר כמה בדיחות הקשורות לעברית. אורי חזקיה מספר בדיחות כאלה בהופעות שלו, ואני מקווה שהוא יסכים להתארח בהסכת, וגם העובדה שהוא הבן של "והרי החדשות מפי מלאכי חזקיה" מוסיפה לו נקודות.
איפה מוצאים את הבלוג שלי ברשתות החברתיות? הבלוג כאן, דף הפייסבוק שלו כאןהפודקאסט-הסכת כאן.

 

*********

נח גילאור מהבלוג דרכים – אימון משנה קריירה

צילום: אדי אהרונוף

כרגע הבלוג עוסק בקריירה מכל מיני זוויות. בעיקר סביב בחירה נכונה בלימודים ובקריירה או איך למצא יייעוד שמתאים לי ולעשות שינוי קריירה.
בעתיד הבלוג יעסוק בצמתים נוספים מרכזיים בחיים כמו בחירה בזוגיות, פרידות, יציאה מהדת ועוד
התחלתי לכתוב לפני כשנתיים – שנה אחרי שפתחתי דף עסקי.
הטריגר לפתיחת הבלוג היה משולש – ההבנה שפייסבוק הוא לא נכס שלי, הרצון לחשיפה גם בגוגל,
לקוחות ששאלו כל הזמן האם יש לי אתר.
לפני הכתיבה בבלוג כתבתי בעיקר יומן מסע כאשר נסעתי למזרח וכיום אני כותב ככלי תרפויטי לעצמי וממליץ על כתיבה למתאמנים שלי.
בזכות הבלוג קרה לי משהו מעניין. מאמר שכתבתי התגלגל לעורכת התוכנית 'הכל דיבורים' ברשת ב' ומשם לשני המגישים, בשבוע שבו סגרו את רשת ב' והערוץ הראשון. לפני שנפתח במתכונת החדשה.
רואיינתי על מאמר שכתבתי בבלוג שלושה ימים לפני שהורידו את המסך – נולדת בשנים 1985-1997- זהירות כניסה של כלוב זהב לפניך.
הראיון הזה עם התזמון שלו, תרם לי רבות גם לעסק. העובדה שרשות השידור הייתה בבעיה ושעובדים רבים היו בדרך החוצה… די הרים לי להנחתה.
איפה מוצאים את הבלוג שלי ברשתות החברתיות? הבלוג כאן, דף הפייסבוק שלו כאן ויש גם את הראיון ברשת ב' כאן

                                                                *********

תודה רבה לשבעת הבלוגרים שנתנו לי הצצה לבלוגים לשלהם, לכתיבה שלהם, לעיסוקים שלהם ולמה מניע אותם לכתוב.

שיהיה לכולנו בלוג דיי שמח וכמעט שנה טובה!

ליטל

 

 

 

 

ליטל ירון - אשה בפלוס

אישה בת 40+ שכבר נוטה יותר לכיוון ה-50. פסימית בהחלמה או אופטימית בהתהוות משתדלת להסתכל על הדברים מהצד החיובי, מהפלוס. מטיילת לבד ועם אחרים, תולעת ספרים, אוהבת מילים וכותבת גם למגירה וגם למסך. מכורה לקפה, קרמשניט ופאי לימון.
עוד עליי>>

פוסטים נוספים בנושא

תגובות ושאלות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן