"רק את יכולה לקנות לעצמך ליום ההולדת מערכת גלאי רוורס".
זה מה שאמרה לי חברה בטלפון כשהתעדכנו אחת עם השנייה מה כל אחת קנתה לעצמה ליום ההולדת. שתינו ילידות פברואר שתינו קונות לעצמנו מתנה כי בן הזוג לא ממש בעניין, וכל שנה היא טוענת שאני קונה לעצמי דברים שאף אשה אחרת שהיא מכירה, לא קונה.
האמת היא שמההתחלה התלהבתי ממנה, אבל התאהבתי בה סופית וקשות יומיים אחרי שהותקנה. זה קרה במהלכו של יום סידורים ארוך ומעצבן במיוחד בערים נתניה ורעננה כשגיליתי שעניין החניה הופך להיות משהו שפחות מטריד אותי. אני פחות מזיעה לפני ההגעה למקום שאני צריכה מחשש שאין חניה מסודרת או שזה רחוב צר ועמוס.
אני לא יודעת להחנות במקביל למדרכה! אני מודה ולא מתביישת! זה משהו שנולדתי בלעדיו! אני גרועה בזה כמעט כמו אחרי שקיבלתי רישיון. רבים וטובים ניסו לעזור לי החל מאבא שלי ז"ל שבאמת היה אלוף בחניות, דרך חברים טובים וחברה טובה תותחית בחניות, וכלה באיש שהוא שלי כבר 14 שנים. ולא צלח. ניסיתי להתאמן, אבל התייאשתי.
כבר הסכנתי עם הבדיחות על חשבוני, עם העובדה שאני מעדיפה להחנות רחוק יותר מהמקום אליו אני צריכה להגיע ובלבד שיהיה מרווח וקל לתמרון, עם העובדה שאני מעדיפה לחפש חניון מסודר, עם העובדה שבגלל המרחק הגדול יותר חם לי בקיץ, קר לי ורטוב לי בחורף, אני נסחבת עם ציוד לביקורי בית אצל לקוחות, נעלי העקב לאירועים מעייפות אותי מהר יותר ויש עוד. את כל הבדיחות והציניות אני מקדימה ומספרת בעצמי. התרגלתי.
ואז!!! ברגע אחד של החלטה מוצלחת החלטתי להוציא את התקציב הדו-שנתי שלי למתנות (אתם יודעים דברים כאלו של נשים. יום ההכרות, יום נישואים, יום הולדת) על המערכת הזאת.
ניצלתי את העובדה שהסוזוקי באלנו שלי (מודל 1997 והמכונה באהבה SUZU) גססה לגמרי ונאלצה לפרוש לגמלאות. את מקומה תפסה המאזדה 3 הכחולה החדשה שלי שזכתה לכינוי החיבה MAZI (מודל 2009, איזה שידרוג!) ביום שנסעתי לקחת את MAZI היא הובאה אחר כבוד לחנות "רדיו סנטר" באזור התעשייה הישן בנתניה וביקשתי שיתקינו לי דיבורית ומערכת גלאי רוורס.
4 גלאים על הפגוש האחורי ומד מרחק שמוצמד למראה וחיי השתנו לנצח ולטובה! אני מניחה שמי שקל לו עם עניין החניה, מגחך. וזה בסדר גמור מבחינתי.
אני מוצאת את עצמי מחנה במקומות שבעבר חלפתי על פניהם כי "אין סיכוי שאני נכנסת לפה". אני פחות נלחצת כשאני צריכה להחנות בשניים או שלושה נסיונות, אני לא נוסעת אוטומטית לחניון מוסדר ובתשלום אם יש סיכוי למצוא חניה קרובה יותר. גם חצי שנה אחרי, זה מצחיק אותי שהצפצוף המעצבן והמלחיץ של המערכת דווקא מרגיע אותי ומשרה עלי בטחון.
נכון שלא הפכתי למלכת החניות או לתותחית על, אבל אני כבר לא יוצרת טור מכוניות ברחוב, לא מבקשת מהאיש שיחנה במקומי כשאני נוהגת ולא משתיקה את הילדים כשאני מתמרנת להכנס לחניה. קיבלתי בטחון.
הבעיה היחידה זו התלות. אז אתם מבינים מה קורה כשאני אני נוסעת אם האוטו של האיש…
פינת ההמלצה והפרגון
אין לי מניות, אין לי אחוזים ובכל זאת מפרגנת לצוות בחנות "רדיו סנטר" באזור התעשייה הישן בנתניה. רחוב דוד פנקס 2.
למרות שהיה תור לפני לא הרגשתי שזה סיוט, הם עבדו מהר וביעילות. קיבלתי שירות מהיר, הסבר מצויין וסבלני. כשהייתה בעיה עם מד המרחק כמה ימים אחר כך נכנסתי למקום, קיבלתי שירות מהיר וללא שאלות.
אין לי ספק שאם אצטרך מוצרים נוספים והתקנות נוספות, זה יהיה המקום הראשון שאבדוק.
הנה הקישור לאתר שלהם https://www.radiocenter.co.il/.
שלכם,
ליטל ירון – אשה בפלוס
