וירוס מזדמן או "דלקת אמא"?

מזג האויר, עונות מעבר ודיקור

אחרי החגים כבר כאן, שעון החורף כבר כאן, מה שלא מפריע למזג האויר לשגע אותנו לגמרי.

המשחק הזה בין חום וקור, בין יובש ללחות, עם מזגן ובלי מזגן מטריף את המערכת החיסונית.

זוהי שעתן היפה של האלרגיות אצלנו בבית, שלא לדבר על שגשוגם של הוירוסים המעצבנים.

אמנם אין מה להשוות בין עונות המעבר והחורפים של שלוש השנים האחרונות לקודמים להם,

אין ספק שהעובדה שהילדים הולכים לדיקור והשינוי התזונתי שהתחלנו לעשות – יצרו שיפור ניכר.

יחד עם זאת, גם דיקור, גם תזונה טובה יותר לא יכולים למנוע לגמרי (וגם לא אמורים) מחלות חורף ולא מעלימים לגמרי את כל האלרגיות.

בוקר של חום וכאב ראש

אתמול, יחסית מוקדם בבוקר פרסמתי את הסטטוס הזה –

8

מתוך מחשבה שהבוקר אמור להתנהל כך: יקיצה – התארגנות – יציאה לבית הספר – נתראה בשעה 15.00

אבל מה שבאמת קרה…הילדונת יצאה מהחדר "אמא כואב לי נורא נורא הראש" – לא יכולה לעמוד – עוברת לשכב בסלון – מד החום הראה 38.2 – הפנים חיוורות – העיניים לא נפקחות – הגוף עייף

ולמעשה הבוקר התנהל כך: השארות בבית – כוס תה ענקית וחמה – סלון שהפך לחדר שינה + חדר עבודה שהמילה "אאאאאמממממאאא" חוזרת בו במסכנות לא פעם ולא פעמיים.

במצבים כאלו, שלא כואב הגרון ואין שיעול אני מכינה תה, שולחת לעשות אמבטיה, מכינה רטיות למצח ובמקרים של חום ממש גבוה גרביים טבולים בחומץ תפוחים.זה ממש איכס! אבל עושה יופי של עבודה.

בהתאם לבקשות מכינה מרק ירקות או עוף, דואגת שתשתה הרבה ועוקבת אחרי ההרגשה שלה.

תוך כדי הנחת יד על המצח והליכה להביא את מד החום הילדונת שאלה אם אני עובדת היום בבית או בחוץ. אני עונה שתכננתי בחוץ, אבל אני נשארת בבית.

כבר קרו מקרים שמישהו מהילדים חלה ולא יכלתי לבטל משהו שנקבע, אבל מספרם קטן מאוד לעומת ההשארות בבית. והרי לזה בדיוק כיוונתי כשהפכתי לעצמאית.

אמא נשארת בבית

אז נשארתי בבית עם הצעירה שלי בת ה 9.5. היא בסלון על הספה, אני בסלון עם הכביסה (אם כבר נשארתי בבית, אתייחס אליו קצת) אחר כך עם הלפ – טופ.

בין לבין מלאתי את בקבוק המים, הכנתי עוד תה, ליטפתי, חיבקתי, ישבנו וראינו סרט, בוקר כזה של ביחד.

תוך כדי צפייה בסרט היא בקשה את הקלמר שלה ודפים כדי להעתיק מהמסך דמות שהיא אוהבת. אחר כך היא הסבירה שקשה לה לצייר כששתינו על אותה ספה.

הבנתי את הרמז והמשכתי לי בענייני. כמובן שהיא דאגה שאשאר ברדיוס הסלון…

6-6

תוך כדי ציור וצפייה בסרט, הפנים שהיו חיוורות בבוקר התחילו להעלות לצבע.

5-5

אחרי הציור הילדונת נרדמה למשהו כמו שעתיים וקמה ערנית ו"אמא! אני רעבה נורא!!!" בשביל פולניה באופי, זה משפט שהוא לחלוטין מוזיקה לאוזני.

 

פרץ של יצירתיות

אחרי ארוחה טובה, מנוחה טובה ועוד אמבטיה, הבוקר של ההרגשה הרעה נראה רחוק במיוחד. בפרץ אנרגיה של אחר הצהריים הפלסטלינה הוצאה מהקופסאות ודמות של כדורגלנית נוצרה, כולל שער, כולל כדור וכדור נוסף למקרה שהראשון יעלם לה.

3-3

עדיין בפיג'אמה, עדיין עם כאב ראש קל אבל בלי חום מסתבר שדפים, צבעים ופלסטלינה זה יופי של תרופה.

1-12-2

נשאר החלק שהיא פחות אוהבת וזה להשלים את השיעורים שהפסידה, אבל הי, לפחות היה לנו יום של ביחד.

"דלקת אמא" ו"דלקת אבא"

כשאבא התקשר לשמוע מה שלומה היא אמרה שמשתפר, כשהוא שאל אותי אם נראה לי שזה וירוס, עניתי לו שלדעתי זה יותר כמו "דלקת אמא"

מה זה "דלקת אמא", הוא שאל אותי? בהגדרתי הרגשית ולחלוטין לא מקצועית זה אומר שהיה צורך לקצת יותר "תשומי" מהרגיל, קצת יותר "ביחד" מהרגיל, יום של הפוגה מהשגרה.

אז זה גם יכול להיות גם "דלקת אבא"? בטח, זה תלוי מי מההורים נשאר באותו יום בבית.

מה בסוף?

אתמול בערב היא סדרה תיק להיום, הכינה בגדים כולל את צמיד החברות החדש, הכניסה את קופסאות האוכל לתיק, התארגנה, נישקה, חיבקה ויצאה להסעה.

שיעבור עלינו חורף בלי הרבה מחלות ומיחושים,

בריאות טובה לקטנים ולגדולים,

שלכם,

ליטל ירון – אשה בפלוס

 

***את טיפולי הדיקור והליווי התזונתי אנחנו עושים במרפאת עידנים בכפר סבא***

 

 

 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
ליטל ירון - אשה בפלוס

אישה בת 40+ שכבר נוטה יותר לכיוון ה-50. פסימית בהחלמה או אופטימית בהתהוות משתדלת להסתכל על הדברים מהצד החיובי, מהפלוס. מטיילת לבד ועם אחרים, תולעת ספרים, אוהבת מילים וכותבת גם למגירה וגם למסך. מכורה לקפה, קרמשניט ופאי לימון.
עוד עליי>>

פוסטים נוספים בנושא

תגובות ושאלות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן