יש שיאמרו שארוחת בוקר היא הארוחה החשובה ביום. יש שיחלקו על הקביעה. זה *לא* פוסט שנועד לחנך או להמליץ על ארוחת בוקר, רק לתת הצצה למה שקורה אצלי בבית.
אז קחו סכין ומזלג ותצטרפו –
שני הילדים שלי אוכלים ארוחת בוקר בבית, היא יכולה להיות קלילה ואז בבית הספר ארוחת 10 תהיה "רצינית" יותר.
זה יכול להיות הפוך, את הארוחה ה"רצינית" יותר הילדים יאכלו בבית ואז לבית הספר יסתפקו בפירות, ירקות, חצי כריך ועוד.
כשאני מעלה תמונות של הארוחות שאני שולחת להם לבית הספר, או מכינה בבוקר אני נשאלת תמיד אותן שתי שאלות – 1. איך את מספיקה?
2. איך הם מוכנים לאכול בבוקר?
התשובות די פשוטות – 1. אני לרוב משכימת קום. מאחר ואני קמה מוקדם אז אין לי בעיה להכין חביתה, פנקייקס, צלחת ירקות ופירות, טוסטים.
2. גם הילדים קמים מוקדם, אז ב 7.15 הם כבר מספיק רעבים כדי לאכול.
במקרים שברור לי שלא אצליח לקום מוקדם בבוקר ושהילדים לא יאכלו ארוחה גדולה בבית, אני מכינה את הארוחה ערב קודם ומסדרת כבר בקופסה לבית הספר.
יש רק תנאי אחד – הבקשות לארוחת בוקר חייבות להמסר ערב קודם. מלבד זה אני באמת משתדלת להכין משהו שהם מבקשים, אז הסיכוי שיאכלו גדל. אם כי זה לא בא עם תעודת אחריות ויש בקרים שיש בקשות לשינוי. אם כבר הכנתי – אבוד. אם עוד לא הכנתי – יש על מה לדבר.
חביתה ופנקייקס הם המאכלים המובילים בארוחות הבוקר (הפנקייקס יחכו לפוסט אחר), כדי לא להשתעמם אני משתדלת לגוון.
– יש כמובן את החביתה הרגילה – טורפים ביצים, שופכים למחבת, הופכים, מגישים וזהו.
– מוסיפים לחביתה ירק קצוץ (אצלנו פטרוזיליה היא הירק המועדף) ואז החביתה היא כבר "חביתה ירוקה".
– מוסיפים לחביתה פפריקה אדומה ואז החביתה כבר "חביתה אדומה".
– מוסיפים זיתים קצוצים לביצה שטורפים והופ…למחבת. ידועה אצלנו כ"חביתת זיתים".
– קוצצים בצל ומטגנים במחבת, אחרי שהבצל הופך שקוף מוסיפים את הביצה הטרופה. החביתה הזו נקראת אצלנו "חביתת בצל לפני".
– קוצצים בצל, מוסיפים אותו לביצה הטרופה ושופכים ביחד למחבת, מה שנקרא אצלנו "חביתת בצל תוך כדי".
כמו שהבנתם האפשרויות ממש איסופית, צריך רק דמיון וילדים שמוכנים להתנסות ורוצים לגוון, אבל "בקטנה".
דרך גיוון נוספת היא ה"תחתכי לי את החביתה כמו פיצה"
בתמונה שילוב של "חביתה ירוקה" ו"חביתת פיצה". החביתה הספציפית הזאת נסעה כארוחת 10 לבית הספר.
ויש את ה"מגולגלות" או ה egg roll – מכינים חביתה דקיקה וכמה שיותר גדולה. כשהחביתה מוכנה מגלגלים אותה בצורה שמזכירה בלינצ'ס.
אפשר לגוון את הגילגול על ידי הוספת מקלוני מלפפון, פלפלים בצבעים שונים, זיתים וכל מה שעולה על רוחכם, תתפרעו.
לפעמים הגיוון מתבטא בהוספת משקה שיבולת שועל לחלב, פשוט כי לא שותים אצלנו חלב…רק שימו לב, ממש מעט אחרת קשה להפוך את החביתה, מניסיון. החביתה מקבלת גוון אחר, שזוף יותר.
לפעמים יכול להתבטא גם בסוג הלחם – לחמניה בשכבות. שכבות של חביתה ומלפפון, פשוט כי "העגבניה מטפטפטת" והמלפפון לא.
– לחם כוסמין חתוך למלבנים
– לחם שיפון חתוך למשולשים – חצי חביתה נכנסה לכריך וחצי הפך ל"מגולגלת"
אני כמובן לא היחידה בבית שמכינה חביתות, בימים של חופשה מבית הספר, זה התפקיד של הבכור בארוחות הבוקר המשותפות.
מאז שצולמה התמונה עברתי להשתמש במחבתות NON STICK ואז אין צורך בשמן (מלבד "חביתת בצל לפני").
אז…איזו חביתה להכין לכם? יש לכם הצעות להוסיף לנו למגוון? מוזמנים לעשות את זה בתגובות בתוך הפוסט.
שלכם,
ליטל ירון – אשה בפלוס.
כל הזכויות לתמונות בפוסט שייכות לליטל ירון
