אל תגידו לי איך לכתוב, תודה

אני אשה כותבת. לפעמים למחברת, לפעמים למגירה, לפעמים לתיקייה במחשב.

אני אשה כותבת, חיה לא מעט שעות בפייסבוק, כותבת בבלוג הזה ובעוד אחד.

אני אשה כותבת, אני כותבת גם לאחרים ובמקומות אחרים.

אני גם אשה משעשעת, או ככה אומרות לי החברות שאוהבות אותי. וזה נעים שחושבים שאני מצחיקה, אומרת לכן דוגרי.

רק מזכירה, את הפוסט הזה. כמו לא מעט מכתביי יש לקרוא בהומור, עם חצי קריצה ועדיף בנימה משועשעת. אפשר עם הקפה של אחר הצהריים או מחר בבוקר.

גולגולת. לא אני לא עצבנית כשאני מחכה לקפה
גולגולת לא עושה אותי עצבנית לקפה

אשה חכמה אמרה בסדנת בלוגינג שלה, אם כתבת יותר מ-100 מילים, זה צריך להיות בבלוג שלך ולא להשאר בדף הפייסבוק. אז ספרתי, ומתברר שכתבתי 167 מילים אז עברתי גם לפלטפורמה הזאת של הבלוג. יסמין, תראי, אני מיישמת!

זה התחיל מחום וקצת חלושס שהשאירו אותי היום במיטה, המשיך מדפדוף בהודעות במסנג'ר והסתיים בפוסט בפייסבוק. הנה הגרסה הקצת יותר ארוכה עם תוספת של משפטים וגם תמונות. מוזמנות.

אני אוהבת שנשים מגיבות לדברים שאני כותבת. אם הצלחתי לעורר תגובה, אם הצלחתי לגרום למישהי לעצור לרגע, לקרוא ואז לפנות עוד כמה דקות ולכתוב – עשיתי את עבודתי נאמנה. אני מוכנה לכל מיני סוגים של תגובות. או לפחות זה מה שאני מספרת לעצמי. לפעמים אני נעלבת, לפעמים אני נפגעת. בדרך כלל אני מחייכת ולאחרונה אני מאוד מאוד מוחמאת. כמות הדעות והרעיונות ככמות הנשים שכותבות, אם לא כפול. או פי שלוש. וזה בסדר. חופש הביטוי וזה…

משקיעה מחשבה במילים ובשפה
משקיעה מחשבה במילים ובשפה

מתברר שיש לא מעט נשים שהעברית התיקנית חשובה להן ואני מעריכה אותן על כך. גם אני אוהבת ומעריכה את שפת אמי. יש נשים שהבחירה שלי בצורת כתיבה סלנגית או מילים באנגלית באותיות עבריות, פחות חביבה עליהן. וגם זה בסדר. כתוצאה מכל אלו, כתבתי מענה מרוכז לשאלות שחוזרות באופן פרטי, בוריאציות שונות. ניצלתי היטב את הזמן שנתתי לעצמי במיטה לנוח.

שלד ומבנה נבחנים בקפידה. גם בכתיבה
שלד ומבנה נבחנים בקפידה

אני יודעת ש"גמני" זה לא תיקני. לא לזה התכוון המשורר ב"הלחם". אבל כזאת אני, אוהבת לחבר מילים. גמני, תופיע אצלי לא מעט בתגובות בפייסוש או בווטסאפ. בדיוק כמו שאני מרבה לכתוב: כפרעליו, יומעולה, יומצויין, צילומסך, אהבתמת , רקומרת.
וגם חיבורים כמו: גורזקונים, צעירתהבית, יומנמסע

מחברת ומבריגה מילים
מחברת ומבריגה מילים

לא, אני לא רואה התנשאות כשאני מוסיפה אנגלית לתוך הטקסט בעברית. אפשר למצוא אצלי את מיי פייר שייר של מילים כמו:
דפינטלי, סיריאסלי, או אמ ג'י, אומייגוד אומייגוד אומייגוד, יו דונט סיי, ליטרלי.
גם בפייסבוק, גם בבלוג. ולא, אני לא כותבת כך ללקוחות. באמא'שלי.

גם בחוקי הגרש' והגרשיים" אני שולטת די טוב. מיקום שלהם כאילו בטעות, הוא כמובן מכוון: אוהבת'ותך, באמא'שלי, יא אללה'שך.

מקפידה להמשיך ללמוד לכתוב
מקפידה להמשיך ללמוד לכתוב

כן, אני יודעת שזה עלול להשמע "נמוך" או "ערסי" אבל בחיי שאני מדברת כמו שאני כותבת וגם הפוך. הרבה פעמים. כשזה מתאים. אני גם יודעת לדבר בעברית תיקנית ואף גבוהה. טראסט מי.

ובקיצור ועם חיוך, תודה רבה על הדאגה, כשאני מרצה אני יודעת מתי זה מתאים, מתי פחות, מתי בכלל לא. ולראיה, אתם יכולים לשאול כל אחד מתלמידיי בחט"ב, בתיכון וסטודנטים שליוויתי כמורה מאמנת. איך דיברתי, לימדתי, הרציתי.
ותודה גם על ההפניות לאתרים בענייני לשון עברית.
אני דואגת לבדוק את עצמי על בסיס קבוע ולמזלי יש לי חיזוק מקצועי. אם אני לא בטוחה, לא מוצאת, אני שואלת חברות שעברית זאת המומחיות שלהן.

כלוב, אל תשארו שבויות בחוקי כתיבה
כלוב, אל תשארו שבויות

 

בברכת תרגישו טוב
ותמשיכו לכתוב

ליטל

אני גם אשה מצלמת, אז אם יש לכן חשבון מוזמנות לשלי

וככה זה התחיל, הנה פה.

 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
ליטל ירון - אשה בפלוס

אישה בת 40+ שכבר נוטה יותר לכיוון ה-50. פסימית בהחלמה או אופטימית בהתהוות משתדלת להסתכל על הדברים מהצד החיובי, מהפלוס. מטיילת לבד ועם אחרים, תולעת ספרים, אוהבת מילים וכותבת גם למגירה וגם למסך. מכורה לקפה, קרמשניט ופאי לימון.
עוד עליי>>

פוסטים נוספים בנושא

תגובות ושאלות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן