בפעם הראשונה שכתבתי לו ברכה בפייסבוק הוא היה בן 8. היא היתה קצרצרה ביותר. היו שנים שלא כתבתי קבל עם ופייסבוק, אבל בשנים האחרונות יוצאת ממני ברכה די ארוכה ודי בקלות. האצבעות שלי פשוט מקלידות מעצמן.
כל פעם אני מחפשת תמונות עדכניות שלו, שלנו ונתקלת בבעיה כי הוא לא חובב צילום. בכלל. אז לפחות זמנית תמונות משותפות עם אחותו.
יום הולדת 18 – מזל טוב ילד שלי – כשאמא מביכה בפייסבוק
לפני 18 שנים + בערך שעה נולד לי תינוק.
הוא היה פצפון ושקל 2 קילו. ככה זה כשאתה מקדים בכמעט חודש.
וגם אחרי שאתה עושה להורים בלגנים כבר משבוע 8 של ההריון.
הוא 'דאג' לי לשמירת הריון בת חצי שנה, כי כנראה ידע שמהרגע שהוא יתחיל לזחול אני אהיה במצב מתמיד של לרוץ אחריו.
הוא השאיר אותי ערנית וחדה ואתגר אותי למצוא רעיונות ופתרונות לכל מיני קשיים ועניינים כבר מההתחלה.
הוא גם השאיר אותי ערה ליטרלי, כי היה מסוג התינוקות שצריכים פחות שינה מהממוצע 
הוא השאיר לי צלקת, שמציקה ומגרדת כל שנה מאז שהיה בן שנה בימים שלפני יום ההולדת. אומרים שהגוף זוכר, אומרים שזה פסיכוסומטי, אבל בכל פעם שאני נשענת על השיש כואב לי בניתוח.
הוא גרם לי להבין על מה מדברים מסביב על הלב המתרחב ועל הצורך לדאוג קודם לאפרוח ואח"כ לעצמי.
הוא הוציא את הלביאה שבי, אבל גם את המרשמלו שבי.
הוא הראשון שקרא לי "אמא" וגרם לי להפוך לשלולית. ואף מילה על שקודם הוא אמר "אבא".
לפני 18 שנים + בערך שעה נולד לי תינוק והיום אני רשמית אמא של איש.
אהוב לבי, תודה שבחרת בי להיות אמא שלך, בנו להיות ההורים שלך, תודה על הדרך שעברנו, עוברים ועוד נעבור – אתה מוכיח כל פעם, אחרי כל מהמורה,
כמה אתה חזק ואחד יחיד ומיוחד, וגם כמה אנחנו חזקים ביחד, כיחידה משפחתית.
כמו תמיד, גם השנה אני פה להזכיר לך ש:
אנחנו אוהבים אותך עד השמיים וחזרה וגם המון המון משאיות חול
(בדיחה פרטית 
).
אנחנו נתמוך ונגבה את ההחלטות שלך ונהיה שם בשבילך בכל דרך שתבחר.
גם אם אנחנו לא מסכימים.
ולמרות שהחגיגות היום יהיו בבית ובהיקף ממש ממש ממש מצומצם, לחגיגות בלב שלנו אין ממדים.
מזל טוב ילד של אימא.
ושל אבא גם 
זה לא שעשיתי הכל לבד
