ליטל
יום הולדת בקיץ, יום הולדת לאיש שאיננו עוד
כבר כמה שנים שבאוגוסט, בתאריך יום ההולדת של אבא שלי ז"ל, אני כותבת לו ברכה במרחב הכחול של הפייסבוק. השנה הוספתי את הברכה, עם עריכות קלות לבלוג. כדי שתישמר במרחב הפרטי שלי ברשת. כדי שיהיה לי לאן ולמה לחזור. כדי שגם לילדים שלי ולאחיינים שלי תהיה הצצה על סבא אפרים.
מזל טוב אבא, היום יום הולדת
69
אם היית פה איתנו היינו כנראה יושבים ליד השולחן בפינת האוכל אצלכם בבית ואוכלים קרמשניט עם הידיים.
אתה ואני היינו מחלקים כל אחד את החתיכה שלו לשתיים אוכלים קודם את החלק בלי הקרם ואז את זה שעם.
אמא כנראה היתה מכינה לך תבנית קרמשניט קטנה משלך, עם הקרם הרתוח, המסורתי זה שאהבת שסבתא (חמותך) הכינה לך. לנו בטח היתה תבנית ענקית עם פודינג וניל וקצפת.
אבקת הסוכר הייתה נדבקת לך לשפם ולזקן והיינו נקרעים מצחוק. וכנראה מצלמים למזכרת.
אם זה היה רק אנחנו ואתה ואמא, כנראה היית מתבדח על הגיל והתנוחה ומזכיר לי שההומור עם הנגיעות הכחולות, זה משהו שמשותף לשנינו. אתה יודע, פעם מישהו אמר לי שזה לא שהעיניים שלי כחולות, הן שקופות ופשוט רואים ישר למוח הכחול שלי.
זה היה אחרי שהחבר'ה סביבי הופתעו שלחננה שהיא אני, יש גם חוש הומור שובב.
אם היינו בהרכב מלא עם כל הנכדים, כנראה היית רומז וקורץ לי. בחיי שהייתי מבינה גם בלי שתגיד.
היית פותח את המתנות תוך כדי שאתה מסביר למה זה מיותר שנוציא עליך כסף. היית מתלהב מהציורים והברכות שהכינו לך הנכדים. והיית מכיר את כל ה-8 ולא רק את השניים שלי.
השנה טווח הגילאים של שמונת המופלאים הוא שנה עד 18. היית מאמין???
היית טופח ליובי על הכתף לקראת לימודי ההנדסאים ומסביר לו בפעם המיליון למה שווה להשתייך לחיל האוויר, וממהר לשבח ולהסביר את החיוניות של כל החילות האחרים בצבא.
כיאה לאיש צבא מורעל. בכל רמ"ח האיברים ועד הסוף.
היית מחבק את ענבלי לקראת התיכון, ואומר לה שאתה גאה בה על הדרך. בטח היית מספר לה על שנות לימודיך בבית הספר, שלא סיימת תיכון וכמה עבדת קשה להשלים בגרויות עם שני ילדים קטנים.
כנראה היית אומר לאמא שעכשיו הזמן לתת להם את המשהו הקטן שקנתה להם לקראת השנה החדשה.
היית יושב על כורסת הטלביזיה הענקית, החומה והדי כעורה שלך ומסתכל מסביב באהבה וגאווה על הבתים שבנינו שלושתינו.
גם השנה בחרתי לציין את יום ההולדת שלך עם תמונה של טרקטורים.
מטורף, הא? 14 וקצת שנים בלעדיך ואני עדיין מצלמת טרקטורים, מנופים, משאיות מוזרות וכל מיני כלים הנדסיים אחרים. גם כשאני רואה אותם בחנייה וגם בעבודה. בכל טיול.
ככה זה, לנצח ילדה של איש צמ"ה.
אז איך חוגגים למישהו שכבר לא כאן איתנו? מציינים, מזכירים, מספרים ובעיקר בעיקר מתגעגעים נורא.
מזל טוב אבא 