ד״ר שולמית זוננברג ברונשטיין – יצירות ספרותיות מקוריות ומקומיות – שבוע הספר 2020

שולמית זוננברג ברונשטיין, אלבום פרטי

מ"יום הספר העברי" ועד לאירועים אונליין או מצומצמים בחסות הקורונה

אי שם בקיץ של שנת 1926 הוצבו דוכנים למכירת ספרים מוזלים בשדרות רוטשילד בתל אביב. זה היה "יום הספר העברי" הראשון. ב-1961 הפך היום לשבוע, ונמכרו גם ספרים בשפות אחרות שיצאו לאור בארץ.
מאז, בכל שנה בחודש יוני מתקיימת חגיגה גדולה לאוהבי הקריאה, הסופרים, המשוררים וההוצאות לאור.
בכל שנה אפשר למצוא בירידים ברחבי הארץ דוכנים של הוצאות הספרים הגדולות, לצד הוצאות קטנות ועצמאיות וכותבות וכותבים שהוציאו לאור את ספרם בהוצאה עצמית.
סופרים וסופרות מבקרים בדוכנים, חותמים על ספרים ויוצרים קשר אישי עם קהל הקוראים שלהם.
השנה, הקורונה טרפה את כל הקלפים וגם את כל הספרים ואירועי שבוע הספר.
אז מה עושים? תומכים ביצירה מקומית ומקורית. הכירו את הנשים שהוציא ספרים לאור, שכנות שלנו בלב השרון.

ד״ר שולמית זוננברג ברונשטיין, תושבת אבן יהודה

מה המקצוע הרשמי שלך? 

רופאה וטרינרית שהתמחתה במעלי-גרה.

מה עוד את רוצה שידעו עלייך?

שאני אמא לשלוש, מורה מוסמכת לאיינגאר יוגה, בוגרת בית-הספר החקלאי כדורי, בעברי ראש החוג למעלי-גרה במכללת רופין, כיום מרצה בחוגי בית ובפורומים אחרים כמו בתי ספר, המכללה לשוטרים ועוד, אבל בסופו של דבר אני עורכת, סופרת ומשוררת, הכותבת תחת השפעת בעלי-החיים ונופי הר-ארבל.

אמא לשלוש בנות, שולמית זוננברג ברונשטיין, אלבום פרטי

מתי התחלת לכתוב? מתי הבנת שאת אישה כותבת?

מאז שאני ילדה … כבת 5

איך את מגדירה את סגנון הכתיבה שלך?

שירה ופרוזה

מה הטיפ שלך לכותבת מתחילה? 

אם את כותבת מתוך צורך פנימי עמוק, את כותבת בהוויתך.
אם את חוזרת בעונג למה שכתבת ומלטשת שוב ושוב את צירופי המילים עד שאת מרגישה שהכתוב משקף במדויק את עולמך הפנימי באופן בו את מוכנה שייחשף אל העולם שסביב, את סופרת/משוררת.
לכן, החזיקי פנקס ועט קרוב, או כתבי בפתקים של הסמארטפון, שלחי לעצמך במייל כל דבר שכתבת, או הקלטת, כדי שלא ימחק או יאבד, כתבי כל מה שעולה בדעתך ומרגיש כמו קסם, כל שורה הצונחת לראשך ואת לא מבינה מהיכן היא באה לך. אפילו צרוף מפתיע של שתי מילים בלבד.
כתבי גם אם לדעתך זה לא מושלם, השלמות, תבצבץ לאיטה מתוך הטקסט כמו זהב מעפר. כתבי מה שמשתוקק להיכתב, כל מה שנוחת לתודעה כחלום, או מעיר אותך מהשינה. תני לאנשים לקרוא וקבלי חוות דעת.
קיראי המון. הצטרפי לסדנת כתיבה. לכי למפגשים ולערבי הקראה. אל תמהרי לפרסם טקסט חדש. כי לפעמים לוקח לו זמן להבשיל.

על הספר ״האיכר מכפר פסגה״
(2014, סטימצקי)

בהשראת הר ארבל ונופיו, ראה אור כפרס ראשון בתחרות כתיבה מטעם גלובס. כבוד נשיא המדינה רובי ריבלין כותב על הספר : ״…שולמית היקרה, יכולתך לפרוט לכדי פנים ושמות את סיפורו הלאומי של העם היהודי העובר משואה לתקומה, יוצרת מטמורפוזה אצל הקורא, החווה את ההסטוריה הלאומית כהיסטוריה אישית..״ 

״האיכר מכפר פסגה״, סיפור אהבה שמשתרע על-פני 400 עמודים ו 100 שנים, מגרמניה של מלחמת העולם הראשונה ועד לימינו אנו, פורש בפנינו שתי עלילות השזורות זו בזו, של יוחנן, ילד יהודי שנאבק על חייו ומאבד כל מה שאהב ושל אבישג, שנאבקת לאבד את מה שמיותר ולמצוא איזון בין קצוות בחייה. זוהי יצירה שנעה בין מימדי זמן שונים, בין חלום למציאות, בין אינטלקט לנשמה, הקריאה בה מעבירה אותנו מסע יוצא דופן, מתהומותיה של גרמניה, דרך ילדות מורכבת של ״הדור השני״ ועד לבגרות סוערת ומשוחררת מכבלים.

על הספר ״תמונות מכביש 90״
(2018, ספרי עיתון 77)

ספר שירי אהבה שנכתבו בצידי כביש 90, כביש המתפתל כציר זמן, למרגלות צוק ארבל. המבקר אלי הירש על הספר: ״שיריה של זוננברג כתובים בעברית מוזיקלית להפליא, יופיה המיוחד של העברית שלה מתגלה מיד למי שקורא בשירתה, זוהי שירה שמצליחה להיות צלולה ומגובשת למרות שמה שמניע אותה הוא להט רגשי רב, סוחף ולפעמים אקסטטי..״

על הספר "כאילו לאביב יש ברירה"
(2020 , עמדה)

ספר שירי אהבה לקצוות ולמה שביניהם, לאיש אהוב, לבית, לצאצאים, לילדות רחוקה, להנאות החיים, לבעלי-החיים. בהשראת נופי ארבל והחיים שסביבו.

לרכישת הספרים
יש ליצור קשר עם המשוררת ולהזמין
054-444-1095

קריאה מהנה!
ליטל

************************************************************************
כתבות נוספות בסדרה "יצירות ספרותיות מקוריות ומקומיות – שבוע הספר 2020"
עדי לשם – "אשליית הגוף"
יעל בר פסח – "ספר תודה"
קרן עתי לוי -"מילד מאושר למבוגר מאושר"
אילת חמוי ודורי בן דוד – "סורי וקטה"
************************************************************************

גם את פרסמת ספר או ספרים? אפשר לקבל את הבמה ולספר עליו.
רק צריך ליצור איתי קשר,
ליטל

ליטל ירון - אשה בפלוס

אישה בת 40+ שכבר נוטה יותר לכיוון ה-50. פסימית בהחלמה או אופטימית בהתהוות משתדלת להסתכל על הדברים מהצד החיובי, מהפלוס. מטיילת לבד ועם אחרים, תולעת ספרים, אוהבת מילים וכותבת גם למגירה וגם למסך. מכורה לקפה, קרמשניט ופאי לימון.
עוד עליי>>

פוסטים נוספים בנושא

תגובות ושאלות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן