מוקדש באהבה גדולה גדולה למשפחה שלי מנישואין. זו הקרובה וגם זו במעגלים הרחוקים יותר.
התמונה שלי בבלוג מסגירה את המוצא שלי. אני די בטוחה שברור שהמוצא שלי מאירופה ולא מהדיונות החוליות של דרום תימן. ואכן צדק כל מי שהימר שאני אשכנזיה, מדויק יותר לומר שלושת רבעי רומניה ורבע צ'כוסלובקית (כן, כן יש לי סבתא אחת שנולדה עוד לפני שהמדינה הזו התפצלה לשתיים).
מה הקשר בין אשכנז לתימן? האישלי. בשנת 1999 הכרנו, בשנת 2001 נישאנו. בחישוב מהיר כבר 15 שנים ביחד. אז אחרי 15 שנים של היותי חלק ממשפחה גדולה ומגובשת, חמה ואוהבת, מקבלת ומחבקת, צועקת וצוחקת, מדברת עם הידיים בתנועות גדולות. ובשורה תחתונה אוהבת את כל מי שנמנה עליה בדיוק כפי שהוא.
אחרי 15 שנים של היותי "רעיית תימני" כזה שמדבר בח' וע', כזה שלועס גת פעם בשבוע, כזה שאוכל חריף כאילו הושט והקיבה שלו עשויים מנירוסטה חלחלו לתוכי ההכרה וההבנה שאני קצת פחות אשכנזיה, לפחות בהתנהגות, בטעם ואולי בעוד כמה דברים.
אלו השינויים שהתחוללו לאט ובהדרגה…
ככה הפכתי לתימניה או ל'תימניה למחצה' ב 25 צעדים
- אני לא מופתעת יותר מכמות ההזמנות לאירועים משפחתיים שמגיעה דרך החמים שלי. בין אם זה חינה חתונה, ברית, בריתה, בת מצווה, בר מצווה. זה הופך לדבר רגיל להיות מוזמנים לאירוע 5-6 פעמים בחודש בממוצע.
- אני מבינה שאי אפשר להיענות לכל ההזמנות שבסעיף 1, זה לא כמו בצד שלי שאנחנו כל כך מעטים שאני משתדלת להיות נוכחת בכל אירוע. פה המקום לציין את המזל הפרטי שלי שנשמר קשר טוב והדוק עם בני הדודים של אבי ז"ל וילדיהם שעוזר למלא סוג של חלל וחסך שנובע מהיותי בת למשפחה קטנטונת.
- אחרי 2 עד 4 שנים הפסקתי לשאול את עצמי למה לעזאזל הוא לא סיפר לי שצריך תקציב מיוחד בחישוב התקציב המשפחתי עבור "אירועים". לפחות הייתה לי האפשרות לשקול אם להתחתן איתו או לא…
- אחרי חינה אחת וחתונה אחת כבר הייתי בשליטה מליאה והצלחתי שלא יתבלבלו לי הרגליים ב"צעד תימני" או בריקוד ה"דעסה". אז עוד רקדתי את הקצב האיטי של השירים אבל חכו לסעיפים הבאים.
- תוך שנה כבר רקדתי בכל האירועים, את כל רמות הקצב והמהירות ואף מצאתי את עצמי מלמדת חברה אשכנזיה של אחד מבני הדודים של בן הזוג את הצעדים הבסיסיים.
- אני מגיעה לאירוע משפחתי ומחכה לריקודי המעגלים, כן! אני מגיעה במהירות לרחבת הריקודים, נהנית מכל רגע ולא מתביישת בזה.
- באירוע משפחתי שאין בו יותר משני שירים תימניים אני מוצאת את עצמי מופתעת ואף נעלבת בשביל הדור הבוגר יותר במשפחה.
- כשאני שומעת את השיר "אחי בני תימן" אני מיד מצטרפת, כי אני יודעת את רוב המילים. אני אפילו שרה את השיר תוך כדי ריקוד.
- אני יודעת מי זה ציון גולן, אני מכירה לפחות 4 שירים שלו וברור לי שבמסיבת הפתעה לאישלי צריכים להשמיע אותם. זו הסיבה שבלפ-טופ שלי יש תיקייה "שירים של ציון גולן". או לפחות כך אני טוענת בפומבי.
- אני מכירה לפחות 3 גרסאות שונות לשיר "אילת חן" ויש לי העדפה לגרסה מסויימת.
- באופן אוטומטי כשאני מכינה סלט לארוחות ומוציאה ירקות מהמקרר, אני כבר מוציאה את הפלפלים החריפים ואת צנצנת הסחוג.
- אני כבר לא מופתעת שיש לי במקרר פלפלים חריפים מסוגים שונים וסחוג מסוגים שונים.
- אני יודעת להבדיל במראה ובשמות של סוגי הפלפלים החריפים.
- ימי שבת בבוקר כשחמותי בחופשה בחו'ל או בארץ, הג'חנון והמפגש המשפחתי חסרים לי מאוד.
- לא ברור לי מה עשית בשבתות בבוקר לפני עידן הג'חנון, ואני מחשבת את הקלוריות במהלך השבוע כדי לא לוותר עליו בשבת.
- זה ברור לי ונראה לי הכי טבעי שבצלחת רסק העגבניות של הילד שלי יש סחוג ירוק. אני גם לא מבינה למה אחרים, שאינם חלק מטקס השבת הזה, מופתעים.
- כשאני אוכלת לבד, אני שמה לעצמי בצלחת פלפל חריף. מסתכלת מסביב וקולטת ש..כן זו הצלחת שלי.
- כשאני קונה שווארמה בלאפה ושוכחת לבקש שימרחו לי חריף…אני קולטת שמשהו חסר לי בטעם של האוכל.
- כשהילדים אומרים לי שזה מוזר שיש דבר כזה מסעדה תימנית כי בתפריט כתוב האוכל של סבתא, אני נוטה להסכים איתם.
- כשנגמרת הפיתה מתוצרת בית שהכינה הסבתא של האישלי, פתאום למרק התימני יש פחות טעם.
- כשלא ברור לי איך יכול להיות שמישהו אוכל מרק תימני ולא מבקש חילבה בצלחת ליד.
- כשאני בקידוש או בבית כנסת אשכנזי, העובדה שעונים "אמן" ולא "אומן" מצליחה להפתיע אותי ואף להשמע לי "מוזר באוזן".
- כשאני בויכוח עם האיש והפיוזים מתחילים לקפוץ אני מוצאת את עצמי משתמשת בח' וע' מודגשות. וגם כשעולים מאוד מאוד העצבים על הילדים.
- כשהילדים לומדים להכתבה הם מבקשים ממני להגיד את המילה ב"תימנית" וזה ברור לי לגמרי למה הם מתכוונים.
- כשאני מוצאת את עצמי משתמשת במילים בתימנית או בסלנג תימני כדי להבהיר נקודה, כשלא ברור לי איך אחי ואחותי לא מבינים מה לעזאזל רציתי להגיד.
אז מה אתם אומרים, אפשר להיות תימניה שלא מלידה, יכולה להיות "עדה נרכשת"?
שלכם,
ליטל ירון – אשה בפלוס
